קטגוריה:בראשית מג יד
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָ/כֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִ/פְנֵ֣י הָ/אִ֔ישׁ וְ/שִׁלַּ֥ח לָ/כֶ֛ם אֶת־אֲחִי/כֶ֥ם אַחֵ֖ר וְ/אֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַ/אֲנִ֕י כַּ/אֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּין לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גֻּבְרָא וְיִפְטַר לְכוֹן יָת אֲחוּכוֹן אֻחְרָנָא וְיָת בִּנְיָמִין וַאֲנָא כְּמָא דִּתְכֵילִית תְּכֵילִית׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאֵל שַׁדַי יִתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גַבְרָא וְיִפְטוֹר לְכוֹן יַת אֲחוּכוֹן חוֹרָנָא וְיַת בִּנְיָמִין וַאֲנָא הָא כְּבַר אִתְבַּשְרִית בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אֲרוּם אִין אִיתְכְּלִית עַל יוֹסֵף אִיתְכַּל עַל שִׁמְעוֹן וְעַל בִּנְיָמִין: |
ירושלמי (קטעים): | וַאֲנָא הֵיךְ מַה דִי לָא תְּכָלִית עַל יוֹסֵף בְּרִי כֵּן לָא אוֹסִיף לְמִתְכְּלָא לָא עַל שִׁמְעוֹן וְלָא עַל בִּנְיָמִין: |
רש"י
"ואל שדי" - מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה הריני מתפלל עליכם
"ואל שדי" - שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן יתן לכם רחמים זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי שלא שקטתי מנעורי צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין
"ושלח לכם" - ויפטר לכון כתרגומו יפטרנו מאסוריו ל' לחפשי ישלחנו ואינו נופל בתרגום ל' וישלח שהרי לשם הם הולכים אצלו
"את אחיכם" - זה שמעון
"אחר" - רוה"ק נזרקה בו לרבות יוסף (ב"ר)
"ואני" - עד שובכם אהיה שכול מספק
"כאשר שכלתי" - מיוסף ומשמעון
"שכלתי" - מבנימין
מפרשי רש"י
[טו] שדי בנתינת הרחמים וכו'. דאם לא כן למה התפלל בשם הזה יותר מבשם אחר:
[טז] שכולתי מספק וכו'. דאין ודאי - דאם כן מאי "ואל שדי יתן לכם רחמים", הרי התפלל עליהם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵל שַׁדַּי – שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי, שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרַי: צָרַת לָבָן, צָרַת עֵשָׂו, צָרַת רָחֵל, צָרַת דִּינָה, צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן, צָרַת בִּנְיָמִין (תנחומא י).
וְשִׁלַּח לָכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְיִפְטַר לְכוֹן", יִפְטְרֶנּוּ מֵאֲסוּרָיו, לְשׁוֹן "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ" (שמות כא,כו). וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגוּם לְשֹוֹן 'וְיִשְׁלַח', שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ.
אֶת אֲחִיכֶם – זֶה שִׁמְעוֹן.
אַחֵר – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בוֹ, לְרַבּוֹת יוֹסֵף (אדר"נ נו"ב פמ"ג).
וַאֲנִי – עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק.
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי – מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן.
שָׁכָלְתִּי – מִבִּנְיָמִין.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מג (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם ואל שדי — שיש לו כח לעשות כאלה.
כאשר שכלתי — במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:רמב"ן
"ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין" - נראה על דרך הפשט כי לא היה שמעון רצוי אביו בעבור דבר שכם ולכך לא אמר את שמעון בני ואת בנימין כי לא יזכרנו בשמו וכאשר עזבו במצרים ימים רבים אילו היה בביתו לחם לא שלח עדיין את בנימין וינחהו במצרים ורש"י כתב רוח הקדש נצנצה בו לרבות את יוסף ובבראשית רבה (צב ג) גם כן אמרו ושלח לכם את אחיכם זה יוסף אחר זה שמעון ונכון הוא כי נתן דעתו בעת התפלה להתפלל סתם גם על האחר אולי עודנו חי ולשון אחר דרשו שם בבראשית רבה אמרו רבי יהושע בן לוי פתר קריא בגליות ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה וכתיב (תהלים קו מו) ויתן אותם לרחמים ושלח לכם את אחיכם אלו השבטים אחר ואת בנימין זה יהודה ובנימין ואני כאשר שכלתי בחורבן ראשון שכלתי בחורבן שני לא אשכל עוד זה לשונם ז"ל והכונה כי ירידת יעקב למצרים ירמוז לגלותינו ביד אדום כמו שאפרש (ריש פרשת ויחי) וראה הנביא הענין מתחלתו והתפלל סתם לשעה ולדורות והכתוב זה כפי מדרשם יש לו סוד גדול כי אמר ואל שדי במדת הדין יתן לכם רחמים שלפניו יעלה אתכם ממדת הדין למדת רחמים והמשכיל יבין
"ואני כאשר שכלתי שכלתי" - ואני עד שובכם אהיה שכול מספק כאשר שכלתי מיוסף ושמעון שכלתי מבנימין לשון רש"י והנכון שהוא אומר לא תוכלו להוסיף עלי שכול כי כבר שכלתי יתנחם מכל הבא עליו ביתרון כאבו על יוסף וכמוהו וכאשר אבדתי אבדתי (אסתר ד טז) כלומר כבר אני אבודה ואם ימיתני לא יוסיף עלי אבדוןרבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימן: מה שלא הזכיר את שמעון בשמו נראה שלא היה רצוי לאביו על דבר שכם ועל כן לא אמר ושלח לכם את שמעון, ובמדרש ושלח לכם את אחיכם זה יוסף, אחר זה שמעון, כוונתו בעת התפלה להתפלל סתם גם על האח האחר אולי עודנו חי:
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש: דרז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שהרי יעקב קודם ששלח לבנימין הקדים להתפלל:
ובמדרש "ואל שדי יתן לכם רחמים" מה ראה לברכם באל שדי ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב, עד שהוא במעי אמו עשו מריב עמו שנאמר (בראשית כה, כב): "ויתרוצצו הבנים", ברח מפני עשו ללבן ונצטער שנאמר (בראשית לא, מ): "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה וגו'", כיון שנמלט מלבן בא עשו להרגו, באה לו צרת דינה וצרת רחל, בקש לנוח מעט בא לו רוגזו של יוסף, הוא שכתוב (איוב ג, כו): "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז", ולא היה מקבל תנחומין שנאמר וימאן להתנחם מיד באה לו צרת שמעון ואחר כך צרת בנימין לפיכך התפלל באל שדי מי שאמר לעולם די יאמר לצרותי די, וכן דרז"ל (תהלים כ, ב): "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב וגו'", אלהי יעקב ולא אמר אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה, ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בגלות ואל שדי יתן לכם רחמים וכמו דכתיב (תהלים קו, מו): "ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם", לפני האיש זה הקב"ה כמו שכתוב (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ושלח לכם את אחיכם, אלו עשרת השבטים, אחר ואת בנימין, זה שבט יהודה ובנימין, ואני כאשר שכלתי שכלתי בחורבן בית ראשון שכלתי בחורבן השני לא אשכול עוד (ב"ר) מה שדרש רבי יהושע בן לוי האיש זה הקב"ה אפשר שכוון על מדת רחמים, ואמר ואל שדי יתן לכם רחמים זה הקב"ה כלומר יתן לכם שמו שהוא מדת רחמים, ובא לבאר כי הנביא נתן דעתו בתפלתו גם לדורות בקבוץ גלויות שהשכינה שורה עמנו בגלות תתעלה ותתייחד עם הרחמים, ואפשר גם כן שכוון על מלת האיש מפני שא"א להבין זה על יוסף שכבר אמר וקומו שובו אל האיש ודי שיאמר יתן לכם רחמים לפניו ומה טעם שיחזור האיש פעם אחרת, ומפני שדברי הנביא מיוסדים על קו המכוון אף כי בתפלתו ע"כ הוצרך לדרוש לפני האיש זה הקב"ה שהוא אל שלי והוא כאלו אמר יתן לכם רחמים לפניו, ומה שלא אמר לפניו כדי ללמדנו כי קרא בכאן לאל שדי האיש וכ"מ (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ובמדרש שיר השירים (שיר א') אשכול הכופר בן נזירא אמר אשכול זה הקב"ה איש שהכל בו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יד) "ואל שדי יתן לכם רחמים". ר"ל יעקב חשב א"ע שהורע מזלו שזה היה סימן אצלו מאבדת יוסף רק אתם שלא הורע מזלכם יעשה ה' בזכותכם "ויתן לכם רחמים", אחר שאתם ערבים בדבר הוא נוגע לכם, ועז"א "ושלח לכם את אחיכם אחר, ואני "איני מקוה שירחם עלי ויעשה בזכותי, כי "כאשר שכלתי שכלתי", ומזלי רע ואיני מקוה רחמים וצדקה בזכותי:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג יד.
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ
- תפילתו של יעקב למען בניו:
"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם" - בשם חשוב ומכבד, יתן לכם רחמים.
"רַחֲמִים" – מהמילה רחם. אלוהים ישמור ויגן עליכם. יעקב לא בקש כוח, עוצמה, תושיה, מחשבה, עצה.
"לִפְנֵי הָאִישׁ" - רק במקרה הזה, ורק לפני האיש הזה.
ואכן בקשת יעקב גרמה ליוסף לרחם עליהם, ככתוב: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת" (ביאור:בראשית מג ל).
וְשִׁלַּח לָכֶם
"וְשִׁלַּח לָכֶם" רחמים בכל הצורות: יאפשר לבנימין לחזור, ולשמעון להשתחרר. לנו נראה שיעקב כלל גם את יוסף, אבל סביר שיעקב התרגל לרעיון שיוסף נטרף והוא מתאבל עליו כל הימים, לכן סביר שיעקב לא כלל את יוסף.
וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי
במגילת אסתר יש מקרים רבים החוזרים על נושאים מסיפור יוסף. אסתר היא כיוסף - נשלחה כשפחה לתחרות וזכתה, בחוכמתה, למלכות. וגם היא ,כיעקב, אומרת "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (ביאור:אסתר ד טז).
- "וַאֲנִי" - רק אני, לא אתם ולא כל עם ישראל.
- "כַּאֲשֶׁר" – תאור של זמן: כשזה יקרה או קרה.
- "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" – יעקב מזכיר שילד אחד הוא כבר איבד, השני במאסר ומי יודע מה יהיה בסופו, ובנימין עכשו מתווסף לרשימה של אנשים שהוא יאבד, וכל האחים הולכים למצרים וגם הם צריכים רחמים. כך יעקב נשאר דואג עד שבניו ישובו ממצרים. יעקב, כאסתר, אומר: הכל בידי שמים, ומה שיהיה יהיה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג יד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.