ביאור:בראשית מג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


וַיִּגְּשׁוּ אֶל הָאִישׁ[עריכה]

האיש עלה לבית ופתח את הדלת לפניהם.
האחים החליט שעדיף להם לדבר ולהבהיר את המצב לפני שהם נכנסים לבית וכולם יהיו במלכודת.
האחים התקרבו לאיש "אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף", ונגשו אליו. הם לא השתחווה או נתנו לו כבוד בכריעה.
האחים היו קרובים מספיק כדי להתקיף אותו, ומפוזרים סביבו כך שלפחות מספר מהם יוכלו לברוח לכל הכיוונים, אם כוונת האיש היא לרעה.

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת[עריכה]

לפני שהם נכנסים לבית (למלכודת) הם רצו להבהיר את ענין הכסף שנמצא בשקיהם ולא שולם עבור הבר.
להכנס לבית נותן כבוד לבעל הבית ואת הזכות לארח אותם. הם לא רצו לגרום ליוסף כעס, שהוא, ללא ידיעתו, אירח פושעים שלא שילמו עבור הבר, וכך הוא נעשה שותף לפשעם, בעייני פרעה.