ביאור:בראשית מג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מג ה: "וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד כִּי הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם."



וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד[עריכה]

יהודה ממשיך בלחץ כבד. ללא בושה הוא מודיע ליעקב, "אתה לא יכול לפקוד עלינו יותר" שלטונך נגמר. הגיע הזמן שתדבר בהגיון.
אבל לפחות יהודה מוסיף "כִּי" כהסבר את מה שהוא אמר במשפט הראשון: "הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם" (ביאור:בראשית מג ג), וזאת כדי להסביר לזקן פעם שניה.

אֲחִיכֶם[עריכה]

בנימין הוא כבר לא תינוק. בזמן קצר הוא יבוא עם משפחתו למצרים ולהפתעתנו יש לו 10 בנים: "וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ" (ביאור:בראשית מו כא) (סיגנון הכתיבה וסימני הפיסוק מעידים על יותר מאישה אחת), למרות שבהמשך מספר אחים התאחדו, ומשה מציין רק 7 משפחות: "בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם: לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי, לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי; לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי" (במדבר כו לח), "לִשְׁפוּפָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי; לְחוּפָם מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי" (במדבר כו לט), " וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע, אַרְדְּ וְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת, הָאַרְדִּי, לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי" (במדבר כו מ).