קטגוריה:בראשית מג יד
נוסח המקרא
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.
וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
וְ/אֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָ/כֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִ/פְנֵ֣י הָ/אִ֔ישׁ וְ/שִׁלַּ֥ח לָ/כֶ֛ם אֶת־אֲחִי/כֶ֥ם אַחֵ֖ר וְ/אֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַ/אֲנִ֕י כַּ/אֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּין לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גֻּבְרָא וְיִפְטַר לְכוֹן יָת אֲחוּכוֹן אֻחְרָנָא וְיָת בִּנְיָמִין וַאֲנָא כְּמָא דִּתְכֵילִית תְּכֵילִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵל שַׁדַי יִתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גַבְרָא וְיִפְטוֹר לְכוֹן יַת אֲחוּכוֹן חוֹרָנָא וְיַת בִּנְיָמִין וַאֲנָא הָא כְּבַר אִתְבַּשְרִית בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אֲרוּם אִין אִיתְכְּלִית עַל יוֹסֵף אִיתְכַּל עַל שִׁמְעוֹן וְעַל בִּנְיָמִין: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲנָא הֵיךְ מַה דִי לָא תְּכָלִית עַל יוֹסֵף בְּרִי כֵּן לָא אוֹסִיף לְמִתְכְּלָא לָא עַל שִׁמְעוֹן וְלָא עַל בִּנְיָמִין: |
רש"י
"ואל שדי" - שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן יתן לכם רחמים זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי שלא שקטתי מנעורי צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין
"ושלח לכם" - ויפטר לכון כתרגומו יפטרנו מאסוריו ל' לחפשי ישלחנו ואינו נופל בתרגום ל' וישלח שהרי לשם הם הולכים אצלו
"את אחיכם" - זה שמעון
"אחר" - רוה"ק נזרקה בו לרבות יוסף (ב"ר)
"ואני" - עד שובכם אהיה שכול מספק
"כאשר שכלתי" - מיוסף ומשמעון
"שכלתי" - מבנימין
מפרשי רש"י
[טו] שדי בנתינת הרחמים וכו'. דאם לא כן למה התפלל בשם הזה יותר מבשם אחר:
[טז] שכולתי מספק וכו'. דאין ודאי - דאם כן מאי "ואל שדי יתן לכם רחמים", הרי התפלל עליהם:בד"ה שדי כו' היכולת בידו נ"ב וכך נראה לי ההוצעה שאמר יעקב לבניו הלא עשיתי כל מה שראוי לעשות בדרך הטבע וההנהגה הישר' לפייס אדון כמוהו ואם כל זה לא יועיל א"כ השגחה פרטית וסיבת אלהים הוא ולא בדרך הבחירה א"כ אינו חסר אלא תפילה והריני מתפלל למי שהיכולת בידו ליתן רחמים אפי' לאיש כמוהו שיש לו שנאה בתכלית עליכם וחקוקה כבר בלבו וישוב ממנה מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵל שַׁדַּי – שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי, שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרַי: צָרַת לָבָן, צָרַת עֵשָׂו, צָרַת רָחֵל, צָרַת דִּינָה, צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן, צָרַת בִּנְיָמִין (תנחומא י).
וְשִׁלַּח לָכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְיִפְטַר לְכוֹן", יִפְטְרֶנּוּ מֵאֲסוּרָיו, לְשׁוֹן "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ" (שמות כא,כו). וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגוּם לְשֹוֹן 'וְיִשְׁלַח', שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ.
אֶת אֲחִיכֶם – זֶה שִׁמְעוֹן.
אַחֵר – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בוֹ, לְרַבּוֹת יוֹסֵף (אדר"נ נו"ב פמ"ג).
וַאֲנִי – עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק.
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי – מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן.
שָׁכָלְתִּי – מִבִּנְיָמִין.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מג (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש: דרז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שהרי יעקב קודם ששלח לבנימין הקדים להתפלל:
ובמדרש "ואל שדי יתן לכם רחמים" מה ראה לברכם באל שדי ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב, עד שהוא במעי אמו עשו מריב עמו שנאמר (בראשית כה, כב): "ויתרוצצו הבנים", ברח מפני עשו ללבן ונצטער שנאמר (בראשית לא, מ): "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה וגו'", כיון שנמלט מלבן בא עשו להרגו, באה לו צרת דינה וצרת רחל, בקש לנוח מעט בא לו רוגזו של יוסף, הוא שכתוב (איוב ג, כו): "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז", ולא היה מקבל תנחומין שנאמר וימאן להתנחם מיד באה לו צרת שמעון ואחר כך צרת בנימין לפיכך התפלל באל שדי מי שאמר לעולם די יאמר לצרותי די, וכן דרז"ל (תהלים כ, ב): "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב וגו'", אלהי יעקב ולא אמר אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה, ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בגלות ואל שדי יתן לכם רחמים וכמו דכתיב (תהלים קו, מו): "ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם", לפני האיש זה הקב"ה כמו שכתוב (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ושלח לכם את אחיכם, אלו עשרת השבטים, אחר ואת בנימין, זה שבט יהודה ובנימין, ואני כאשר שכלתי שכלתי בחורבן בית ראשון שכלתי בחורבן השני לא אשכול עוד (ב"ר) מה שדרש רבי יהושע בן לוי האיש זה הקב"ה אפשר שכוון על מדת רחמים, ואמר ואל שדי יתן לכם רחמים זה הקב"ה כלומר יתן לכם שמו שהוא מדת רחמים, ובא לבאר כי הנביא נתן דעתו בתפלתו גם לדורות בקבוץ גלויות שהשכינה שורה עמנו בגלות תתעלה ותתייחד עם הרחמים, ואפשר גם כן שכוון על מלת האיש מפני שא"א להבין זה על יוסף שכבר אמר וקומו שובו אל האיש ודי שיאמר יתן לכם רחמים לפניו ומה טעם שיחזור האיש פעם אחרת, ומפני שדברי הנביא מיוסדים על קו המכוון אף כי בתפלתו ע"כ הוצרך לדרוש לפני האיש זה הקב"ה שהוא אל שלי והוא כאלו אמר יתן לכם רחמים לפניו, ומה שלא אמר לפניו כדי ללמדנו כי קרא בכאן לאל שדי האיש וכ"מ (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ובמדרש שיר השירים (שיר א') אשכול הכופר בן נזירא אמר אשכול זה הקב"ה איש שהכל בו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שאתם ערבים בדבר הוא נוגע לכם, ועז"א "ושלח לכם את אחיכם אחר, ואני "איני מקוה שירחם עלי ויעשה בזכותי, כי "כאשר שכלתי שכלתי", ומזלי רע ואיני מקוה רחמים וצדקה בזכותי:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג יד.
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ
- תפילתו של יעקב למען בניו:
"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם" - בשם חשוב ומכבד, יתן לכם רחמים.
"רַחֲמִים" – מהמילה רחם. אלוהים ישמור ויגן עליכם. יעקב לא בקש כוח, עוצמה, תושיה, מחשבה, עצה.
"לִפְנֵי הָאִישׁ" - רק במקרה הזה, ורק לפני האיש הזה.
ואכן בקשת יעקב גרמה ליוסף לרחם עליהם, ככתוב: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת" (ביאור:בראשית מג ל).
וְשִׁלַּח לָכֶם
"וְשִׁלַּח לָכֶם" רחמים בכל הצורות: יאפשר לבנימין לחזור, ולשמעון להשתחרר. לנו נראה שיעקב כלל גם את יוסף, אבל סביר שיעקב התרגל לרעיון שיוסף נטרף והוא מתאבל עליו כל הימים, לכן סביר שיעקב לא כלל את יוסף.
וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי
במגילת אסתר יש מקרים רבים החוזרים על נושאים מסיפור יוסף. אסתר היא כיוסף - נשלחה כשפחה לתחרות וזכתה, בחוכמתה, למלכות. וגם היא ,כיעקב, אומרת "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (ביאור:אסתר ד טז).
- "וַאֲנִי" - רק אני, לא אתם ולא כל עם ישראל.
- "כַּאֲשֶׁר" – תאור של זמן: כשזה יקרה או קרה.
- "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" – יעקב מזכיר שילד אחד הוא כבר איבד, השני במאסר ומי יודע מה יהיה בסופו, ובנימין עכשו מתווסף לרשימה של אנשים שהוא יאבד, וכל האחים הולכים למצרים וגם הם צריכים רחמים. כך יעקב נשאר דואג עד שבניו ישובו ממצרים. יעקב, כאסתר, אומר: הכל בידי שמים, ומה שיהיה יהיה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג יד"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.