רש"י על בראשית מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · מג · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר כלו לאכול" - יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית (ב"ר)

"כאשר כלו" - כד שציאו (והמתרגם כד ספיקו טועה כאשר כלו הגמלים לשתות מתורגם כד ספיקו כששתו די ספוקם הוא גמר שתייתם אבל זה כאשר כלו לאכול כאשר תם האוכל הוא ומתרגמינן כד שציאו)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העד העיד" - לשון התראה שסתם התראה מתרה בו בפני עדים וכן (דברים לא) העידותי בכם (שמות יט) רד העד בעם

"לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם" - לא תראוני בלא אחיכם אתכם ואונקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון יישב הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנו ולמולדתנו" - למשפחותינו ומדרשו אפילו עניני (נ"א עצי) (י"מ ל' עצה שמדברים ביחידות וזהו עצי) עריסותינו גלה לנו

"ונגד לו" - שיש לנו אב ואח

"על פי הדברים האלה" - ע"פ שאלותיו אשר שאל הוזקקנו להגיד

"כי יאמר" - אשר יאמר כי משמש בל' אם ואם משמש בל' אשר ה"ז שימוש אחד מד' לשונות שמשמש כי והוא אי שהרי כי זה כמו אם כמו עד אם דברתי דברי

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחיה" - נצנצה בו רוה"ק ע"י הליכה זו תחי רוחך שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם

"ולא נמות" - ברעב (ב"ר) בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והצגתיו לפניך" - שלא אביאנו אליך מת כי אם חי

"וחטאתי לך כל הימים" - לעולם הבא

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לולא התמהמהנו" - על ידך כבר היינו שבים עם שמעון ולא נצטערת כל הימים הללו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפוא" - כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן המלה בלשון עברי א"כ אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו

"מזמרת הארץ" - מתורגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם

"נכאת" - שעוה (ב"ר)

"בטנים" - לא ידעתי מה הם ובפי' א' ב' של ר' מכיר ראיתי פושטציא"ס ודומה לי שהם אפרסקין (שפירזיכע)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכסף משנה" - פי שנים כראשון

"קחו בידכם" - לשבור אוכל שמא הוקר השער

"אולי משגה הוא" - שמא הממונה על הבית שכחו שוגג

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל שדי" - מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה הריני מתפלל עליכם

"ואל שדי" - שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן יתן לכם רחמים זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי שלא שקטתי מנעורי צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין

"ושלח לכם" - ויפטר לכון כתרגומו יפטרנו מאסוריו ל' לחפשי ישלחנו ואינו נופל בתרגום ל' וישלח שהרי לשם הם הולכים אצלו

"את אחיכם" - זה שמעון

"אחר" - רוה"ק נזרקה בו לרבות יוסף (ב"ר)

"ואני" - עד שובכם אהיה שכול מספק

"כאשר שכלתי" - מיוסף ומשמעון

"שכלתי" - מבנימין

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת בנימין" - מתרגמינן ודברו ית בנימין לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי בדבר הנקח ביד מתרגמינן וניסב ודבר הנקח בהנהגת דברים מתרגמינן ודבר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטבוח טבח והכן" - כמו ולטבוח טבח ולהכן ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח

"בצהרים" - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר ויש הרבה בגמרא שדא לכלבא שירותיה בצע אכולא שירותא (ברכות לט) אבל כל תרגום של צהרים טיהרא

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וייראו האנשים" - כתוב הוא בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו

"כי הובאו בית יוסף" - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר

"אנחנו מובאים" - אל תוך הבית הזה

"להתגולל" - להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל כדמתרגמינן עלילות דברים תסקופי מילין ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קוהלת יב) גלת הזהב (נחום ב) והצב גלתה העלתה שהוא לשון מלכות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בי אדני" - (יבמות צז סנהדרין סד) ל' בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא בייא

"ירד ירדנו" - ירידה הוא לנו (ב"ר) רגילים היינו לפרנס אחרים עכשיו אנו צריכים לך

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהיכם" - (תנחומא) בזכותכם ואם אין זכותכם כדאי ואלהי אביכם בזכות אביכם נתן לכם מטמון

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא האיש" - הבאה אחר הבאה לפי שהיו דוחפים אותו חוץ עד שדברו אליו פתח הבית ומשאמר להם שלום לכם נמשכו ובאו אחריו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויכינו" - הזמינו עטרוהו בכלים נאים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הביתה" - מפרוזדור לטרקלין (נראה דיוקו דרש"י מהביתה בתראה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה דק"ל הלא כבר הובאו ביתו של יוסף אלא ע"כ צ"ל מפרוזדור לטרקלין ודו"ק)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקדו וישתחוו" - על שאלת שלום קידה כפיפת קדקד השתחוואה משתטח לארץ

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהים יחנך בני" - בשאר שבטים שמענו חנינה אשר חנן אלהים את עבדך ובנימין עדיין לא נולד לכך ברכו יוסף בחנינה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו

"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתאפק" - נתאמץ והוא ל' (איוב יב) ומזיח אפיקים רפה וכן (שם מא) אפיקי מגנים חוזק

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תועבה הוא" - דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים ואונקלוס נתן טעם לדבר

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבכור כבכורתו" - מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי יהודה יששכר וזבולון בני אם אחת הסבו כסדר הזה שהוא סדר תולדותיכם וכן כולם כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משאת" - מנות

"חמש ידות" - חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים

"וישכרו עמו" - (ב"ר) ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו