קטגוריה:בראשית מג יח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
המהדורה המנוקדת: וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּדְחִילוּ גּוּבְרַיָּא אֲרֵי אִתָּעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמַרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְּאִתָּתַב בְּטוּעְנַנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַחְנָא מִתָּעֲלִין לְאִתְרַבְרָבָא עֲלַנָא וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא וּלְמִקְנֵי יָתַנָא לְעַבְדִּין וּלְמִדְבַּר יָת חֲמָרַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְחִילוּ גוּבְרַיָא אֲרוּם אִיתְעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמָרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְתַב לְטוֹנָנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַן מִתְעֲלִין לְמִתְעַקְפָא עֲלָן וּלְמִדְיָינָא עֲלָן וּלְמִקְנֵי יָתָן לְעַבְדִין וּלְמֵיסַב יַת חַמְרָנָא: |
רש"י
"כי הובאו בית יוסף" - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר
"אנחנו מובאים" - אל תוך הבית הזה
"להתגולל" - להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל כדמתרגמינן עלילות דברים תסקופי מילין ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קוהלת יב) גלת הזהב (נחום ב) והצב גלתה העלתה שהוא לשון מלכות
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף – וְאֵין דֶּרֶךְ שְׁאָר הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף, כִּי אִם בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁבָּעִיר; [עַל כֵּן] "וַיִּירְאוּ", שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְאָסְפָם אֶל מִשְׁמָר.
אֲנַחְנוּ מוּבָאִים – אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה.
לְהִתְגֹּלֵל – לִהְיוֹת מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֵינוּ עֲלִילַת הַכֶּסֶף וְלִהְיוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ. וְאוֹנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם "וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא" הוּא לְשׁוֹן 'לְהִתְעוֹלֵל', כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב,יד) "תַּסְקוֹפֵי מִלִּין"; וְלֹא תִרְגְּמוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְהִתְגֹּלֵל שֶׁתִּרְגֵּם "לְאִתְרַבְרָבָא" – הוּא לְשוֹן "גֻּלַּת הַזָּהָב" (קהלת יב,ו); "וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב,ח), שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַלְכוּת.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הסימן אצלם אם הוא למען יעליל עליהם יקדים א"ע לתבוע מהם הכסף תיכף בבואם, בל יקדימו הם להשיב את הכסף ולא ימצא להם עון, אבל אם הוא לנסיון יחריש עד שיראה שירצו לשוב לביתם ולא החזירו את הכסף, שאז יוכר שאינם אנשים כנים, ועתה "שראו שהובאו לבית יוסף "שהבינו שהוא כי רוצים לבקש מהם הכסף ומקדימים לזה טרם שיחזירו אותו מעצמם, מזה ידעו ששם אותו לעלילה. ע"כ "וייראו "ממה "שהובאו בית יוסף", כי אמרו "שעל דבר הכסף אנחנו מובאים להתגולל עלינו", שזה סימן שרוצים להעליל עלינו, [ויל"פ ג"כ בתחלה אנחנו מובאים, שלכן מביאים אותנו בתחלה טרם שנשיב אותו מעצמנו, שאז לא יהיה להם עלילה]. ולכן,
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג יח.
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים
הָאֲנָשִׁים
הָאֲנָשִׁים הם האחים, והכתוב שם אותם בדרגת האיש האחראי על ביתו של יוסף.
"וַיִּירְאוּ" - למה האחים נבהלו?
האחים ראו ויראו.
- מה הבהיל את האחים לפני ביתו של יוסף?
- האחים עמדו בתור לראות את יוסף. יתכן שהם ראו שיוסף ראה אותם.
- איש מכובד מופיע ופוקד עליהם ללכת איתו. לא ברור אם הם ידעו שהוא האיש "אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" (ביאור:בראשית מג יז) של יוסף.
- הם "הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף". האחים ראו ארמון מכובד, עם חומה, שער, חצר גדולה, שומרים ומשרתים. לא ברור שהם ידעו שזה ביתו של יוסף.
- האחים חששו ששמעון עונה וסיפר עליהם דברים. ועכשו הם יוזמנו למשפט.
- האחים יהיו במלכודת בתוך הבית: מוסתרים מרשויות ושוטרים, וחשופים לאלימות בתוך הבית.
- האחים חששו שהם עומדים למשפט בגלל גנבת הכסף שנמצא בשקיהם בביקור הקודם.
- האחים חששו והגיעו למסקנה!
- "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ" - להאשים אותנו.
- "וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ" - למצוא אותנו אשמים, ולהתקיף אותנו.
- "וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים" - עונש קשה מאוד, למרות שזה לא מוות.
- "וְאֶת חֲמֹרֵינוּ" – ייתכן שהכסף היה בשקים, ועם אבדן החמורים האחים יאבדו את כל רכושם. הם לא יוכלו לקנות אוכל ולא יוכלו להוביל את האוכל למשפחתם, אפילו אם הם לא יעשו לעבדים.
עכשו האחים הרגישו כמו יוסף הנער: התגוללו והתנפלו עליו, לקחו לו את כותנתו ומכרו אותו לעבדות.
אדם חייב להיות מוכן
כאשר יש בעיה:
- עדיף להודות בשגיאה או טעות ולא לנסות להסתיר או לשקר. כך לאיש יש הזדמנות להציג את המצב באור חיובי לעצמו, לפני שרשות הדיבור תלקח ממנו.
- אנשים עושים השלחה של צורת החשיבה שלהם על אנשים אחרים, וכך הם חושפים את אופיים. האחים הראו שהם פוחדים, כלומר הם חשפו שיש להם סיבה לפחד.
- לאדם יכול להיות מספר סיבות לדאוג מאחרים. כאשר הוא מסביר סיבה אחת, ייתכן שהוא לא יצטרך להסביר את שאר הסיבות.
- האחים נזהרו לא להאשים או להעליב את המצרים שכספם הושב להם ברשלנות, ושהם נפגעו מזה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג יח"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.