רבינו בחיי על בראשית מג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רבינו בחיי על בראשיתפרק מ"ג • פסוק י"ח |
ט • י • יד • טו • טז • יח • כט • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, י"ח:

וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃




על דבר הכסף השב באמתחותינו:    אמרו אין דרך הבאים למצרים משאר הארצות לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בשאר מקומות העיר ובפונדקאות ומה שאנחנו מובאים בבית זה אין זה כי אם להתגולל ולהתנפל עלינו, כלומר שיעלילו עלינו, וכן תרגומו לאסתקפא כתרגום (דברים כב, יד): "עלילות דברים" תסקופי מלין:

ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו:    כי ידאגו על חמוריהם לפי שהבהמה בדרך היא חיי האדם וכל שכן כשלא יוכלו לשלוח לבתיהם בר ויפחדו פן ימותו ברעב, וכיוצא בזה (שמות יז, ג): "להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא", הזכיר ביחד בהמתם עמם לפי שהבהמות היו חייהם במדבר: