מ"ג בראשית מג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּדְחִילוּ גּוּבְרַיָּא אֲרֵי אִתָּעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמַרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְּאִתָּתַב בְּטוּעְנַנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַחְנָא מִתָּעֲלִין לְאִתְרַבְרָבָא עֲלַנָא וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא וּלְמִקְנֵי יָתַנָא לְעַבְדִּין וּלְמִדְבַּר יָת חֲמָרַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְחִילוּ גוּבְרַיָא אֲרוּם אִיתְעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמָרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְתַב לְטוֹנָנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַן מִתְעֲלִין לְמִתְעַקְפָא עֲלָן וּלְמִדְיָינָא עֲלָן וּלְמִקְנֵי יָתָן לְעַבְדִין וּלְמֵיסַב יַת חַמְרָנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וייראו האנשים" - כתוב הוא בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו

"כי הובאו בית יוסף" - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר

"אנחנו מובאים" - אל תוך הבית הזה

"להתגולל" - להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל כדמתרגמינן עלילות דברים תסקופי מילין ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קוהלת יב) גלת הזהב (נחום ב) והצב גלתה העלתה שהוא לשון מלכות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים – כָּתוּב הוּא בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן; וְתַרְגּוּמוֹ "וּדְחִילוּ".
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף – וְאֵין דֶּרֶךְ שְׁאָר הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף, כִּי אִם בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁבָּעִיר; [עַל כֵּן] "וַיִּירְאוּ", שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְאָסְפָם אֶל מִשְׁמָר.
אֲנַחְנוּ מוּבָאִים – אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה.
לְהִתְגֹּלֵל – לִהְיוֹת מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֵינוּ עֲלִילַת הַכֶּסֶף וְלִהְיוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ. וְאוֹנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם "וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא" הוּא לְשׁוֹן 'לְהִתְעוֹלֵל', כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב,יד) "תַּסְקוֹפֵי מִלִּין"; וְלֹא תִרְגְּמוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְהִתְגֹּלֵל שֶׁתִּרְגֵּם "לְאִתְרַבְרָבָא" – הוּא לְשוֹן "גֻּלַּת הַזָּהָב" (קהלת יב,ו); "וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב,ח), שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַלְכוּת.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

להתגולל — מגזרת "בגלל הדבר" (דברים טו, י). ולהתנפל — כאדם שיתנפל מעצמו על אחד ויאמר לו: "אתה הפלתני":

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להתגולל עלינו" - מן ועמשא מתגולל בדם (כ יב) ושמלה מגוללה בדמים (ישעיהו ט ד) כאדם שיהפוך מצד אל צד על חברו ולהתנפל עלינו כאדם שיתנפל ברצונו על חבירו מלוא קומתו ואונקלוס תרגם להתגולל לאתרברבא עלנא שינשא עלינו כשוא הים לגליו ולהתנפל לאיסתקפא לשים עלינו דברים שלא היו כי הדבר שאינו יקרא נופל כמו לא נפל דבר אחד (יהושע כג יד) ותרגום עלילות דברים (דברים כב יד) תסקופי מלין וכן תרגם יונתן תואנה (שופטים יד ד) תוסקפא וטעם ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו כי ידאגו על חמוריהם לאמר הנה יקחו גם את חמורינו עם אמתחותיהם ולא נוכל לשלוח לביתנו בר וימותו כולם ברעב

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

על דבר הכסף השב באמתחותינו:    אמרו אין דרך הבאים למצרים משאר הארצות לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בשאר מקומות העיר ובפונדקאות ומה שאנחנו מובאים בבית זה אין זה כי אם להתגולל ולהתנפל עלינו, כלומר שיעלילו עלינו, וכן תרגומו לאסתקפא כתרגום (דברים כב, יד): "עלילות דברים" תסקופי מלין: ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו:    כי ידאגו על חמוריהם לפי שהבהמה בדרך היא חיי האדם וכל שכן כשלא יוכלו לשלוח לבתיהם בר ויפחדו פן ימותו ברעב, וכיוצא בזה (שמות יז, ג): "להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא", הזכיר ביחד בהמתם עמם לפי שהבהמות היו חייהם במדבר:

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

??

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יח) "וייראו האנשים". כי עד עתה היו מסופקים למה נתן הכסף באמתחותם, אם הוא דרך נסיון לנסות אם יביאו אותו בחזרה שבזה ידע שהם כנים, או כדי שיעליל עליהם, והיה

הסימן אצלם אם הוא למען יעליל עליהם יקדים א"ע לתבוע מהם הכסף תיכף בבואם, בל יקדימו הם להשיב את הכסף ולא ימצא להם עון, אבל אם הוא לנסיון יחריש עד שיראה שירצו לשוב לביתם ולא החזירו את הכסף, שאז יוכר שאינם אנשים כנים, ועתה "שראו שהובאו לבית יוסף "שהבינו שהוא כי רוצים לבקש מהם הכסף ומקדימים לזה טרם שיחזירו אותו מעצמם, מזה ידעו ששם אותו לעלילה. ע"כ "וייראו "ממה "שהובאו בית יוסף", כי אמרו "שעל דבר הכסף אנחנו מובאים להתגולל עלינו", שזה סימן שרוצים להעליל עלינו, [ויל"פ ג"כ בתחלה אנחנו מובאים, שלכן מביאים אותנו בתחלה טרם שנשיב אותו מעצמנו, שאז לא יהיה להם עלילה]. ולכן,