קטגוריה:בראשית מג כח

<< | ספר בראשית • פרק מ"ג • פסוק כ"ח | >>

מהדורת הכתיב:

ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו וישתחוו.

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וישתחו וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּאמְר֗וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֗וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp שָׁל֛וֹם שָׁל֛וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7965
מורפ': HNcmsa לְעַבְדְּךָ֥ לְ - מילת יחס
עַבְדְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֥ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/5650
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms לְאָבִ֖ינוּ לְ - מילת יחס
אָבִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: l/1
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cp עוֹדֶ֣נּוּ עוֹדֶ֣ - תואר הפועל
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5750
מורפ': HD/Sp3ms חָ֑י חָ֑י - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2416 a
מורפ': HAamsa וַֽיִּקְּד֖וּ וַֽ - ו' החיבור
יִּקְּד֖וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/6915
מורפ': HC/Vqw3mp וישתחו ו - ו' החיבור
ישתחו - פועל, v, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7812
מורפ': HC/Vvw3ms וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ וַ - ו' החיבור
יִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ - פועל, v, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/7812
מורפ': HC/Vvw3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּאמְר֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)

שָׁל֛וֹם תביר (משנה, דרגא 3)

לְעַבְדְּךָ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) לְאָבִ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

עוֹדֶ֣נּוּ מונח (משרת, דרגא 5) חָ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַֽיִּקְּד֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

(וישתחו) וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמְרוּ: "שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חָי". וַיִּקְּדוּ (וישתחו) וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרוּ שְׁלָם לְעַבְדָּךְ לַאֲבוּנָא עַד כְּעַן קַיָּים וּכְרַעוּ וּסְגִידוּ׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרוּ שְׁלַם לְעַבְדָךְ לְאָבוּנָא עַד כְּדוֹן הוּא קַיֵים וְגַחֲנוּ וּסְגִידוּ: