קטגוריה:בראשית מג לב
נוסח המקרא
וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם.
וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃
וַ/יָּשִׂ֥ימוּ ל֛/וֹ לְ/בַדּ֖/וֹ וְ/לָ/הֶ֣ם לְ/בַדָּ֑/ם וְ/לַ/מִּצְרִ֞ים הָ/אֹכְלִ֤ים אִתּ/וֹ֙ לְ/בַדָּ֔/ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּ/ן הַ/מִּצְרִ֗ים לֶ/אֱכֹ֤ל אֶת־הָֽ/עִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְ/מִצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְשַׁוִּיאוּ לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹהִי וּלְהוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן וּלְמִצְרָאֵי דְּאָכְלִין עִמֵּיהּ בִּלְחוֹדֵיהוֹן אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְשַׁוִיוּ לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי וּלְהוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן וּלְמִצְרָאֵי דְאָכְלִין עִמֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהוֹן אֲרוּם לָא כַשְׁרִין מִצְרָאֵי לְמֵיכוֹל עִם יְהוּדָאֵי לַחְמָא אֲרוּם בְּעִירָא דְמִצְרָאֵי דַחְלִין לֵיהּ יְהוּדָאֵי אָכְלִין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מג (עריכה)
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי לא יוכלון המצרים" לפיכך לא אכל הוא עם אחיו ולא הוא ולא אחיו עם המצרים:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג לב.
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ
יוסף אמר "כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" (ביאור:בראשית מג טז). הכוונה באותו חדר באותו זמן את האוכל שאני אתן להם. הכוונה לא מחייבת שהם ישבו יחד באותו שולחן ויאכלו מאותה צלחת מרכזית.
סידור הישיבה
- "וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם" - המצרים, ישבו לחוד מהאחים, כי תועבה להם לאכול עם העברים. האם הם לא ידעו שיוסף הוא עברי? הן כך הוא הוצג לפרעה "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב). אולם מאז עברו הרבה שנים, הוא נשא את בת פוטי פרע, והוא משנה למלך. אין ספק שאנשי ביתו לא היו יכולים להמנע מלאכול איתו גם אחרי שנודע שיוסף הוא עברי: "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף; וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מב טז).
- "וְלָהֶם לְבַדָּם" - האחים, העברים, אכלו לבד מהמצרים. אין בעיה עם זה.
- "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ" - כאן זה לא ברור:
- יוסף אכל לבדו, בשולחן שלו, אבל היה קרוב לאחים שישבו לפניו בשולחן אחר. אם זה כך, אז למה המצרים לא ישבו איתו ואיך היה בנימין, או כל אחד מהאחים, יכול לגנוב את הגביע.
- הוא ישב בראש השולחן, שבו אכלו האחים. אז המילה "לְבַדּוֹ" היא מטעה, כי למעשה היה צריך להיות כתוב "יָּשִׂימוּ לוֹ ... וְלָהֶם לְבַדָּם". ואז בנימין בצדו של יוסף או ראובן או אשר (האחרון ברשימה (שמות א ד), או זבולון (שהיה הבן האחרון שנולד לפני יוסף ובנימין (ביאור:בראשית ל כ)) שיתכן שישבו ליד יוסף היו אלו שבכלל היו מסוגלים לגנוב את הגביע.
סביר להניח שכשיוסף אכל עם אנשיו. הוא ישב בראש השלחן והם לפניו איתו. כאן האחים ישבו קרוב אליו וגרמו שאנשיו יורחקו, כדי לא להעליבם הם אכלו לחוד בשולחן אחר, בטענה מפייסת - "כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם", ויוסף ישב עם העברים, אורחיו.
מדוע לא חשדו האחים שיוסף הוא עצמו עברי?
האחים הרגישו את עצמם חשובים:
- הם היו נכדיו של לבן, בניו של יעקב, מבורכים על ידי אלוהים.
- הם היו נכבדים בכנען כמלכים, אדוני שכם, והלכו לאן שרצו ללא פחד.
- הם היו עשירים עם צאן רב וכסף רב.
נראה להם טבעי, שכאורחים, הם ישבו עם המארח, קרוב אליו ולפני עבדיו. לא ברור שהם ידעו שהמצרים לא אוכלים עם הָעִבְרִים, כי זו הפעם הראשונה שלהם לאכול עם מצרים בארוח כזה.
כִּי תוֹעֵבָה
"תוֹעֵבָה" – לתעב: לסלוד מ, נגעל, מאס ב, שנא.
כרועי צאן ובקר, האחים היו תועבה למצרים, ככתוב: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית מו לד), ועוד נאמר: "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ" (שמות ח כב) כלומר: למצרים אסור לזבוח חיה שהיא תועבה, אפילו לאל של עם אחר. זה כאילו שמישהו זובח חזיר או עכבר, ונותן כבוד לחיה, כחיה כשרה. ואולי משה חשש לזבוח חיה שהיא קדושה למצרים, פרה, והמעשה יהיה תועבה למצרים.
אולם מצד שני פרעה אמר ליוסף: "אִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו), כלומר לפרעה היה מקנה, אבל הוא העדיף שהעברים יגדלו את המקנה שלו, כי אנשיו לא היו אנשי חיל מצליחים.
כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם
עורך התורה מסביר למה יוסף הפריד את המצרים מאחיו העבריים.
העבריים היו אנשי עבר, אנשים שבאו משרשרת הממלכות האדירות באזור הנהרות הפרת והחדקל. היתה מתיחות כלכלית וצבאית בין מצרים לממלכות מהצפון. אבל קשה להאמין שעבדיו של יוסף לא יכבדו את אורחיו בביתו ויביעו תועבה לאורחים.
- המצרים לא תעבו את העבריים:
- פרעה לקח את שרי לביתו, ונתן מתנות לאברם (ביאור:בראשית יב טו-טז).
- הישמעאלים שילמו 20 כסף עבור עבד עברי (ביאור:בראשית לז כח), בידיעה שהם ימכרו אותו במצרים ברווח גדול.
- פוטיפר, שר הטבחים של פרעה, קנה את העבד העברי (ביאור:בראשית לז לו).
- פוטיפר מינה את עבדו העברי להיות מנהל על כל ביתו ושדהו ביאור:בראשית לט ב).
- אשת פוטיפר אהבה את העבד העברי (ביאור:בראשית לט ז), וייתכן שרצתה בן ממנו.
- שר המשקים זכר את העבד העברי, והיה מוכן לסכן את נפשו לתת הזדמנות ליוסף לפתור את החלומות של פרעה.
- פרעה מצא שהעבד העברי הוא חכם ונבון ורוח אלוהים בו (ביאור:בראשית מא לח-לט).
- פוטי-פרע כהן און נתן את בתו לאיש עברי (ביאור:בראשית מא מה).
- יוסף נתן בגאוה שמות עבריים לשני בניו הבכורים: מנשה ואפרים, עוד לפני שהוא ידע שבניו יגדלו עם משפחתו.
אומנם ניתן להבין ששרי הביאה מחלות לביתו של פרעה (ביאור:בראשית יב יז), שכנראה לא היו חשופים למחלות של אנשי עבר, וזאת היתה סיבה חשובה לשמור מרחק מזרים, אבל המצרים האכילו את כל הזרים שבאו לארצם בלי בעיות.
העורך נאבק להסביר מדוע המצרים לא אכלו עם בני יעקב, אבל ההסבר שלו לא מחייב אותנו. המצרים תעבו רועי צאן, כפי שאמר יוסף: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית מו לד), אבל סביר שהאחים התרחצו ולא הסריחו מהצאן בזמן הביקור במצרים.
יוסף ידע שאחיו מרגלים ומחפשים במצרים את אחיהם שאיננו, ויוסף גם ידע שיש מרגלים של פרעה בביתו. יוסף חשש שהאחים ישאלו את המצרים, בזמן הארוחה, אם הם פגשו עבד מצרי, ועבדיו יציינו שהשליט היה עבד עברי, ואולי הוא מכיר עבדים עבריים אחרים. יוסף גם חשש שהאחים יספרו על חלום השמש, הירח והכוכבים למצרים, והמצרים מיד יספרו לפרעה שיש זרים שרוצים שאלוהי מצרים ישתחוו להם. לכן כדי למנוע בעיות יוסף הפריד את אנשיו מאחיו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מג לב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.