מ"ג בראשית מג לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְשַׁוִּיאוּ לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹהִי וּלְהוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן וּלְמִצְרָאֵי דְּאָכְלִין עִמֵּיהּ בִּלְחוֹדֵיהוֹן אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְשַׁוִיוּ לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי וּלְהוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן וּלְמִצְרָאֵי דְאָכְלִין עִמֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהוֹן אֲרוּם לָא כַשְׁרִין מִצְרָאֵי לְמֵיכוֹל עִם יְהוּדָאֵי לַחְמָא אֲרוּם בְּעִירָא דְמִצְרָאֵי דַחְלִין לֵיהּ יְהוּדָאֵי אָכְלִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תועבה הוא" - דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים ואונקלוס נתן טעם לדבר

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי תוֹעֵבָה הִוא – דָּבָר שָׂנאוּי הוּא לַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים; וְאוֹנְקְלוֹס נָתַן טַעַם לַדָּבָר ["אֲרֵי בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין", כי את הבהמה שהמצרים עובדים לה, העברים אוכלים].

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(לב). 'כי תועבה וכיחוי וביזוי היא למצרים לאכול עם אנשי עבר הנהר כי נבזים היו בעיניהם, ואנשי מצרים גסי רוח היו כדכתיב קראתי לזאת רהב הם שבת, וכן כי תועבת מצרים כל רועה צאן, מבזים היו בעיניהם הרועים לפי שהצאן היה מאוס בעיניהם, כדכתיב הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, דבר המשוקץ למצרים ומאוס נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים דרך בזיון, כמו שמצינו בשמעי בן גרה יצא יצוא ומקלל ויסקל, קילל דוד וסיקל בעפר דרך ביזיון:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישימו לו לבדו" שלא ירגישו אחיו שהוא עברי:

" כי לא יוכלון המצרים" לפיכך לא אכל הוא עם אחיו ולא הוא ולא אחיו עם המצרים: