רשב"ם על בראשית מג לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רשב"ם על בראשיתפרק מ"ג • פסוק ל"ב | >>
יב • יד • יט • כג • כה • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, ל"ב:

וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃



'(לב). 'כי תועבה וכיחוי וביזוי היא למצרים לאכול עם אנשי עבר הנהר כי נבזים היו בעיניהם, ואנשי מצרים גסי רוח היו כדכתיב קראתי לזאת רהב הם שבת, וכן כי תועבת מצרים כל רועה צאן, מבזים היו בעיניהם הרועים לפי שהצאן היה מאוס בעיניהם, כדכתיב הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, דבר המשוקץ למצרים ומאוס נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים דרך בזיון, כמו שמצינו בשמעי בן גרה יצא יצוא ומקלל ויסקל, קילל דוד וסיקל בעפר דרך ביזיון: