ביאור:בראשית מא לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא לח: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ."


הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ[עריכה]

  • יוסף הציע למנות "אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג).
  • פרעה הוסיף ודרש "כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".
  • עבדי פרעה זכרו מה קרה לשר המשקים ושר האופים שהרגיזו את המלך, והם לא רצו להסתכן ולהתנדב לנהל את המשימה.

פרעה הוסיף את "אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". התוספת הזו סתמה את הגולל על כל המועמדים.

  1. הם בכלל לא יודעים מי הוא אלוהים.
  2. הם לא יכולים להציג שיש בהם "רוּחַ אֱלֹהִים", הן הם לא פתרו את החלום.
  3. לפרעה עצמו יש "רוּחַ אֱלֹהִים", הן אלוהים הראה לו את החלום.
  4. ההצעה באה ל"כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ" (ביאור:בראשית מא ח) ולשרים שעמדו לפני פרעה. אין ספק שהם לא מתאימים לקפוץ ולהציע את עצמם או את חברם בפומבי.
  5. אפילו שר המשקים, שהיה ערב ליוסף שיפתור את החלום, גם הוא לא הציע את יוסף.

התוספת של פרעה הראתה לכולם שפרעה אומנם שואל, אבל למעשה הוא כבר החליט, ורק נותן הזדמנות לאנשיו להציע לו פתרון אחר. כמובן שכל אנשיו, שפחדו ממנו פחד מוות, לא העיזו לפתוח פה.

הֲנִמְצָא כָזֶה[עריכה]

לבטח כולם הבינו שמדובר באיסוף האוכל במשך שבע שנים על ידי מס כבד חדש, בכל מצרים, ואיחסון לזמן ארוך עד שתגיע החלוקה. אנשי המלך פחדו:

  1. שהעם יכעס ויסקול באבנים את פקידי המלך גובי המיסים.
  2. שהאוכל במחסנים יתקלקל עד שנות הרעב.
  3. שלא יהיה רעב. הן רעב זה דבר בלתי מקובל ביותר במצרים המקבלת מים מהיאור. וגם כאשר יש רעב בכנען תמיד היה אוכל במצרים, ככתוב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית יב י).
  4. שתהינה מהומות במצרים בתקופת הרעב, והם לא יוכלו להשתלט על העם ולמנוע מרד.
  5. מה יצא לפרעה מתוכניתו של יוסף. יוסף לא אמר שהוא ימכור לעם את האוכל ויביא רווח לפרעה.
  6. אנשי המלך לא רצו להוסיף עול לעצמם, הן היה להם עבודה למען פרעה.

פרעה הבין שיוסף, כאיש זר ועבדו, לא ימנע מלהרוג מצרים שיפריעו לו בעבודתו לאסוף מיסים, לאגור אוכל ולחלק את האוכל במשמעת ברזל. ופרעה ידע שאם יהיה כעס נגדו, העם יפנה את הכעס נגד יוסף, הזר, ולא נגדו.