ביאור:בראשית מא לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא לד: "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע."


הפתרון של יוסף[עריכה]

יוסף תאר אסון כלכלי הבא על מצרים תוך שבע שנים: "וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן, כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד" (ביאור:בראשית מא לא).

הפתרון של יוסף[עריכה]

עכשו יוסף מתאר את הפתרון לפי חלומו של פרעה:

  • "יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג)
  • "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע"
  • "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (ביאור:בראשית מא לה)
  • "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב" (ביאור:בראשית מא לו)

ניתן להבין שדבר כזה לא קרה בעבר, אחרת פרעה כבר היה יודע להתכונן. אולם בכנען גם אברהם וגם יצחק סבלו מבצורת במדבר ועברו מקום כדי למצוא אוכל. אולם בגלל שהאבות היו רועי צאן, לא היתה אפשרות לאגור תבואה, ומים לשנות בצורת.

יוסף הבין ששפע גם גורם לאסון. כאשר יש יבולים יותר ממה שהעם צריך, המחירים נופלים, אנשים פושטים את הרגל, שדות נעזבים. התוכנית היתה למנוע את השפע ונפילת מחירים, ואחר כך להשתמש בעודפי האוכל שנאספו כדי להאכיל את העם בשנות הרעב. ידיעה שהשנה תהיה שנת בצורת זה מידע חשוב כי אין צורך לזרוע שדות ולבזבז זרעים כאשר ידוע שהשדה לא יניב יבולים. האבות היו רועי צאן, וסביר שכאשר השדה מגדל חיטה שלא מבשילה, לפחות לצאן יש אוכל בשפע והצאן מזבל את השדות לשנים הבאות.

כיוון שהיו שבע שנות שפע ושבע שנות רעב, יוסף התכוון לאסוף יבול כל שנה כדי להאכיל את העם בשנת רעב אחת, בהנחה שהמצרים לא יזרעו ולא יקצרו דבר, ככתוב: "כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (ביאור:בראשית מה ו). אלוהים הביא את הרעב לא בעזרת בצורת וירידת מפלס המים בנילוס, אלא בעזרת רוח קדים יבשה וחמה שפגעה ביבול שצמח. אולם בכל זאת אפשרי שבכל שנת רעב בכל זאת לפחות השדות הניבו מעט, ועודף משנת שפע הספיק להאכיל את העם בשנת רעב.

עכשו אנחנו מבינים למה יוסף נמכר למצרים שנמצאת במדבר ומקבלת מים מהנילוס. היה קל לאלוהים להביא שפע של מים ויבולים גדולים, והיה קל לאלוהים להביא רוח קדים לפגוע בשדות. ובנוסף, האויר היבש של מצרים איפשר לאכסן חיטה בממגורות במשך זמן רב והחיטה לא תרקב או תפגע במשך שבע שנים.

וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם[עריכה]

מה פרוש המילה: "וְחִמֵּשׁ"?

  • מילה נרדפת ל"חֲמִישִׁית" - ככתוב שיוסף דרש שהמצרים יתחיבו לשלם בעתיד: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית, לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז כד). אולם אם המילה "חֲמִישִׁית" קיימת, למה הוא השתמש במילה "וְחִמֵּשׁ"? בנוסף, מס של 20%, בשנת שפע אחת, לא יכול לספק אוכל לשנת רעב אחת.
  • חמש חלקים מעשר - "חָמֵשׁ יָדוֹת" (ביאור:בראשית מג לד). מס של 10%, מעשר, היה מקובל. כאן יוסף מבקש חמש פעמים מס, מס של 50%. כך כל שנת שפע תספק אוכל לחצי שנת רעב.
  • לעשותם מצוידים בכל טוב, ככתוב: "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג יח). יוסף לא הגדיר כמה לקחת, אלא אמר לקחת את כל העודפים, ולהכריח את העם כבר לחיות בצמצום בשנות השפע.
  • לאגור אוכל, בטן מלאה, ככתוב: "וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו, וַיִּפָּל שָׁם, וַיָּמָת תַּחְתָּו" (שמואל ב ב כג).‏[1]

יוסף בכונה השתמש במילה מעורפלת, כשם שהמן השתמש במילה מעורפלת "לְאַבְּדָם" (ביאור:אסתר ג ט), בדברו עם המלך, וכך, כאשר המלך אישר, אנשי המלך לא ידעו מה הוא אישר:

  • יוסף, במינויו, היה חופשי לפרש את המילה כרצונו: לגבות מס כרצונו, ולחמש את מצרים כרצונו, כשם שהמן היה חופשי לשעבד ולכפות מס, או, להרוג ולאבד.

פרעה הבין שלמנהל יהיה כוח בלתי מוגבל ובלתי מוגדר, בגלל המילה "וְחִמֵּשׁ", לכן הוא נותן כוח כזה ליוסף: "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (ביאור:בראשית מא מ).

אין ספק שיוסף לא לקח חמישית, או אפילו חצי במיסים, כי זה לא יספיק שכל שנת שובע תאכיל שנת רעב. היבול עמד להיות פי שנים או פי שלוש מיבול רגיל. יוסף לחץ על מצרים לזרוע שדות נוספים והבטיח לרכוש (או לקחת) את כל העודפים. כך כל שנה טובה סיפקה יותר מאשר שנת רעב.

כלומר[עריכה]

  1. פרעה ימנה מנהל למבצע.
  2. פרעה ימנה פקידים בכל מצרים.
  3. פרעה מאשר למנהל להכין את מצרים לרעב בכל דרך הנראת למנהל, כולל מס כנדרש.
  4. חמישים אחוז ויותר, מהיבול בשנות השובע יאגר לשנות הרעב.
  5. המנהל יקח בחשבון שחלק מהיבול הנאגר יתקלקל עד סוף שנות הרעב.
  6. כל עיר תצבור את היבול שלהם בעיר עצמה.
  7. האוכל יהיה לפקדון לשנות הרעב.
  8. כך תמנע נפילת מחירים, השבתת שדות ובזבוז בשנות השפע.
  9. הידיעה מתי הרעב יתחיל ויגמר, איפשרה למצרים להמנע מזריעה בשנות הרעב בלבד, ואיפשרה לתכנן את חלוקת החיטה כדי שלא ישארו עודפים לאחר סיום שנות הרעב.

בהמשך הסיפור לא נאמר שיוסף הטיל מס על מצרים. רק נאמר: "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן אֹכֶל, בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ, נָתַן בְּתוֹכָהּ" (ביאור:בראשית מא מח).

בכל אופן המצרים לא אספו מספיק בערים, וכך בשנתים האחרונות הם היו חייבים לבוא ליוסף ולמכור את עצמם ואדמתם לפרעה: "וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי: לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ" (ביאור:בראשית מז יח).

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ "הַחֹמֶשׁ" זה מעל המפשעה (groin), ייתכן שבתחתית הבטן.