ביאור:בראשית מא ח
בראשית מא ח: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ח.
ראו: חלום פרעה
וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר
[עריכה]וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ
[עריכה]למרות שפרעה נרעש והתעורר בלילה פעמים, ונרגע שזה רק חלום, הוא עדיין התרגש בבוקר, ככתוב: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ". אולם פרעה לא קרא לשריו באמצע הלילה, אלא חיכה לבוקר.
למה פרעה חיכה?
- פרעה לא התרגש מספיק.
- פרעה לא רצה לבייש את שריו ולראות מי מהם יגיע ראשון.
- פרעה לא היה מלך כה חזק.
- פרעה רצה לחשוב. תמיד חשוב להירגע ולתת זמן לחשוב לפני החלטה חשובה.
- פרעה לא רצה להראות חולשה ודחיפות. זה לא היה מכבודו.
ולדוגמא על פרעה של משה נאמר: "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה ... וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ" (שמות יב לא), למרות שבנו כבר מת ואין מה לעשות יותר.
וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה
[עריכה]פותר "אוֹתָם" - ברבים. כאילו שאלו היו שני חלומות שונים הרומזים על דברים שונים וצרות שונות.
חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ
[עריכה]פרעה אסף קהל גדול מאוד. כולם עמדו לפניו והוא סיפר את חלומותיו. הקטנים חיכו שהגדולים ידברו, כאשר הגדולים לא הגיבו, הקטנים פחדו לקפוץ ולדבר, אפילו אם היה להם רעיון.
לא ברור אם אף אחד לא ענה, או שהיו הצעות אבל כולם נדחו.
עדיף היה לפרעה לשאול את שאלתו, ואז להזמין אחד אחד מחכמיו לשיחה אישית. ייתכן שזה לא היה מכבודו של פרעה.
אחרי שהשרים ראו מה קרה לשר האופים, סביר שהם מאוד נזהרו לא להרגיז את פרעה, וכך גם שר המשקים מדבר בפחד (ביאור:בראשית מא ט).
וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה
[עריכה]אלוהים נתן שני חלומות דומים — שניהם עוסקים באוכל: בשר ולחם. חלום אחד בלבד לא היה מספיק כדי לכפות על כולם את ההבנה שמדובר דווקא באוכל, ולא בפולש צבאי.
המצרים כלל לא העלו בדעתם אפשרות של רעב — היאור תמיד סיפק מים, שנה אחר שנה, מאז ומעולם, ולכן הם לא יכלו להציע פתרון.
יוסף, שבא ממשפחה שהתנסתה ברעב כמה פעמים — אברם (ביאור:בראשית יב י), יצחק (ביאור:בראשית כו א) — הבין מיד שמדובר במזון וברעב, ולכן היה מסוגל להציע פתרון: אגירת תבואה לשנות הרעב.
ואף לאחר שיוסף הסביר שמדובר ברעב, והציע לאגור מזון, חכמי מצרים לא ידעו כיצד לגדל תבואה בכמות פי שלושה ויותר, ולבנות מחסנים שיאפשרו אגירה לשבע שנים.
יוסף שלמד מניסיונם של אבותיו: אברהם ויצחק שחיפשו מים במדבר (ביאור:בראשית כא ל), (ביאור:בראשית כו לב), יצחק שהצליח לגדל תבואה בשפע (ביאור:בראשית כו יב), יעקב שהרבה את הצאן (ביאור:בראשית ל ל), וניסיונו האישי בניהול אחוזתו של פוטיפר (ביאור:בראשית לט ה), לא היסס להתנדב ולנהל את המבצע כולו.
סכנת מרד?
[עריכה]פרעה סיפר לנכבדיו שהוא חלם חלום בלהות הצופה חורבן והרס למצרים.
סביר שכולם הבינו שעומדת לבוא התקפה כבדה על מצרים, ופרעה יפגע.
פרעה התרגש, וכעס. הוא דרש הסבר מכל אלו שמתנשאים כקוסמים, וחוזי עתידות.
לפי חוקי חמורבי מספר 2, אדם שטוען שהוא קוסם יקפוץ למים להוכיח שהוא דובר אמת. כאן כל היועצים נמצאים בסכנת מוות, כשם שאמר נְבֻכַדְנֶצַּר מלך בבל: "אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ, נְתָחִים תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ" (ביאור:דניאל ב ה).
סביר שנכבדי המלך חשבו שפרעה השתגע, והוא נעשה מסוכן לבטחונם. במידה והם יהיו מסוגלים להתגבר על משמר המלך והצבא, פרעה היה בסכנת מוות.
פרעה לא חשש לספר להם את החלום, כי הוא כבר ראה שהוא בסכנת מוות מאויב חיצוני.
- כאשר יוסף אמר: "אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא טז), יוסף מרגיע את פרעה שאלוהים עצמו יענה לבקשות של פרעה ודואג לשלומו, כך שפרעה יצא מזה בשלום בעזרת אלוהים.
- כאשר יוסף הוסיף: "אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מא כה), יוסף העלה את פרעה לדרגת נביא שאלוהים מדבר איתו ומספר לו את העתיד.
- וכדי שלא יהיה ספק, יוסף חוזר ואומר: "אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא כה) - כך יוסף כיסה חלום של ראיה וחלום של שמיעה.
כך יוסף מחק את האפשרות שפרעה השתגע, ירד מהפסים ונעשה מסוכן, וגם הוא הזהיר את כל נכבדי המלך לא להעיז למרוד, כי אלוהים יודיע לפרעה על נסיון מרד. ואם לא אלוהים אז מרגלים של יוסף בין משרתי הנכבדים או בבתי זונות כבר יודיעו לו, כשם שיוסף ידע שאחיו חיפשו אותו וטען "לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (ביאור:בראשית מב ט), ויהושע שלח את המרגלים לחקור בבית זונות, ככתוב: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה" (ביאור:יהושע ב א).