ביאור:בראשית מא טז
בראשית מא טז: "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא טז.
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה
[עריכה]בִּלְעָדָי אֱלֹהִים
[עריכה]"בִּלְעָדָי אֱלֹהִים" (הניקוד אינו מחייב, כי הוא נוסף אלפי שנה מאוחר יותר וזה סוג של פרוש מגביל)
- 'רק בזכות אלוהים' יקבל פרעה תשובה לשאלה שתביא לו שלום.
- 'רק אלוהים' הוא האלוהים היחיד והעליון שיכול לתת תשובה לפרעה שתביא לפרעה שלום
- 'בלעדי', ללא השתתפות שלי (יוסף), אלוהים יענה לפרעה, ואני יוסף רק הכלי שיגיד לפרעה את מה שאלוהים ממהר לעשות.
יוסף היה כבן 30 (ביאור:בראשית מא מו), והיה לו נסיון של שנים בניהול ביתו של פוטיפר וניהול בית הסוהר. יוסף היה נכדו של לבן הארמי, ובנו של יעקב, אנשים עשירים בעלי צבא ושררה. יוסף היה מחונך ומלומד. יוסף לא פחד לעמוד לפני פרעה ולענות לו, ואפילו לסתור את דבריו. לא נאמר שיוסף השתחווה או נפל על פניו לפני פרעה. יוסף ענה וברך את פרעה שאלוהים יביא לו שלום.
פרעה איים על יוסף ודרש שיוסף יפתור לו את החלום (ביאור:בראשית מא טו), עכשו יוסף מאיים על פרעה, שכשם שאלוהים עינה אותו בלילה ואנשיו לא יכלו לעזור לו, כך פרעה חייב להקשיב ליוסף כדי שאלוהים יביא לו שלום.
יַעֲנֶה אֶת
[עריכה]יַעֲנֶה - שורש 'ע-נ-ה'
- לענות: להחזיר תשובה לשאלה, להגיב. אלוהים יענה לשאלתו של פרעה בעבר.
- לענות: לגרום ליסורים ולהתעלל. פרעה סבל בלילה מהחלומות, ככתוב: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (ביאור:בראשית מא ח), ויוסף מסביר לפרעה שאלוהים כאילו 'עינה' אותו וגרם לו סבל בחלום, אבל עכשו אלוהים יסביר לו את החלום, וזה יביא שלום ומנוחה לפרעה.
- נענה: הסכים, נאתר, קיבל, וויתר, קיבל את הדברים, החזיק באותה דעה, נתן אישור, הרשה. "אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" במשמעות: הסכים, קיבל וישמור את שלום פרעה בעתיד. זאת כאילו ברכה לפרעה: 'המלך שיחיה לעד', 'שאלוהים ישמור על המלך', 'אלוהים ישמור את שלום המלך'.
בִּלְעָדָי אֱלֹהִים
[עריכה]יוסף מכין קו נסיגה, שזאת לא אחריותו. פרעה חלם בגלל אלוהים, ואלוהים יענה מפיו לפרעה.
ניתן להבין שאלוהים הביא את החלום לפרעה, ויוסף יודיע לפרעה את דבר אלוהים - יוצא מזה שאלוהים רצה שיוסף יופיע לפני פרעה, וידבר בשמו, ויזכה לתהילה במסגרת תוכניתו לגרום לאחי יוסף להשתחוות ליוסף. אחרת אלוהים היה יכול להגיד לפרעה ישירות את פתרון החלום.
רק אלוהים יענה לפרעה, ויוסף יהיה לו לפה. יוסף מצהיר שאין אלוהים מבלעדי אלוהיו של יוסף. אלוהים יכול לענות את פרעה בחלומות, ויכול להביא לו שלום בפתרונות. ייתכן שפרעה שמח שאלוהים מדבר איתו.
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה
[עריכה]- יוסף קבע שאלוהיו הוא הגדול מכל האלים, ופרעה, היאור, הפרות והשיבולים כולם לא אלים לאומתו. פרעה היה יכול להתנגד ולהגיד שהוא לא ישמע לאל החדש הזה, אבל פרעה וויתר.
- יוסף הודיע שדברי אלוהים יהיו דברי "שְׁלוֹם" לפרעה. אלוהים לא יתן לפרעה תבוסות במלחמה, או מחלות למשפחתו. הסוף לא יהיה רע אלא טוב (מכאן לומדים ששר המשקים גילה את החלומות של פרעה ליוסף בזמן שהוא הביא את יוסף לפרעה, ויוסף כבר ידע שהפתרון שלו יהיה פתרון טוב).
- לאחר שפרעה סיפר על סיוטי הלילה שלו, כעס, ואיים על נכבדי מצרים, היתה סכנה שהם יחשבו שהוא השתגע ויכינו מרד כדי להפטר ממנו. כאשר יוסף הודיע לכולם "אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה", הוא גם הודיע שאלוהים יביא פתרון שיביא שלום לפרעה, שאלוהים עונה לפרעה ופועל כדי לעזור לו, וכך מי שחשב למרוד מבין: שפרעה לא השתגע, אלוהים שלח לו חלום מדריך, ואלוהים שומר ומגלה לפרעה את העתיד כדי להביא לו שלום, ולכן עדיף לא לחשוב על מרד.
סביר ששר המשקים סיפר ליוסף את מה שהוא אמר לפרעה ואת תגובת פרעה. יוסף הבין שפרעה התרשם מפתרון החלומות של שר האופים ושר המשקים שהתקימו. יוסף הבין שפרעה התרשם ממנו מאוד שהוא הצליח להבין מי משני השרים היה החוטא ומי היה החלש שהלך אחריו. יוסף הזמין את פרעה לדבר ולספר לו את החלומות. יוסף לא הציג תנאים לשחרורו, או לתשלום. יוסף לא ביקש רשות משר הטבחים להופיע לפני פרעה. יוסף כבר מתנהג כאיש חופשי בדרגה גבוהה, ונותן את חייו בידי פרעה ומקבל מפרעה הגנה וחסות.