ביאור:בראשית מא נב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא נב: "וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי."



כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי[עריכה]

יוסף מברך את אלוהים שהביא אותו כעבד למצרים ועשה ממנו משנה לפרעה. שבעמלו הוא פרה ופרח.

וכך הוא מברך את בנו השני - אפרים: "פְּרֵה וּרְבֵה" (ביאור:בראשית לה יא) - תצליח, תשרוד. אולם יוסף לא הוסיף את סוף המשפט, כדברי אדוני: "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (ביאור:בראשית לה יא) כי את זה קיבל מנשה הבכור.

מנשה קיבל את כל פירות עמלו של יוסף ואת כל ברכת בית אביו (ביאור:בראשית מא נא). יוסף חשב שכשם שהוא יהיה מלך בני ישראל, כך בנו ימשיך ויהיה מלכם. יוסף נפגע קשות כאשר יעקב העניק את הבכורה לאפרים, וכך מנשה איבד את כבודו, ונעשה אחד מכל שבטי ישראל בלבד.

ברכת יעקב[עריכה]

אפרים אומנם קיבל ברכה ובכורה מיעקב - אולם זה גרם לאפרים להתנשא ולחשוב שהוא בכור השבטים. אחרי הרבה סכסוכים בין השבטים, אפרים (ירובעם) פיצל את העם, לא הלך בדרכי אדוני, איבד ואבד יחד עם עשרת השבטים.

אפשרי שבסיפור אסתר "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים" (ביאור:אסתר ח יז), שארית מעשרת השבטים ושבט אפרים ומנשה, חזרו והצטרפו לשבט יהודה, וכך נסגר גורל אפרים ומנשה.