קטגוריה:בראשית מא נב
נוסח המקרא
ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃
וְ/אֵ֛ת שֵׁ֥ם הַ/שֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥/נִי אֱלֹהִ֖ים בְּ/אֶ֥רֶץ עָנְיִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיָת שׁוֹם תִּנְיָנָא קְרָא אֶפְרָיִם אֲרֵי אַפְּשַׁנִי יְיָ בַּאֲרַע שִׁעְבּוּדִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיַת שׁוּם תִּנְיַין קְרָא אֶפְרַיִם אֲרוּם אָמַר תַּקִיף יָתִי יְיָ בְּאַרַע סִיגוּפִי וְהֵיכְדֵין עָתִיד לְמִתְקוֹף בֵּית אַבָּא הָכָא בְּסִיגוּפֵיהוֹם: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נב.
כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי
יוסף מברך את אלוהים שהביא אותו כעבד למצרים ועשה ממנו משנה לפרעה. שבעמלו הוא פרה ופרח.
וכך הוא מברך את בנו השני - אפרים: "פְּרֵה וּרְבֵה" (ביאור:בראשית לה יא) - תצליח, תשרוד. אולם יוסף לא הוסיף את סוף המשפט, כדברי אדוני: "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (ביאור:בראשית לה יא) כי את זה קיבל מנשה הבכור.
מנשה קיבל את כל פירות עמלו של יוסף ואת כל ברכת בית אביו (ביאור:בראשית מא נא). יוסף חשב שכשם שהוא יהיה מלך בני ישראל, כך בנו ימשיך ויהיה מלכם. יוסף נפגע קשות כאשר יעקב העניק את הבכורה לאפרים, וכך מנשה איבד את כבודו, ונעשה אחד מכל שבטי ישראל בלבד.
ברכת יעקב
אפרים אומנם קיבל ברכה ובכורה מיעקב - אולם זה גרם לאפרים להתנשא ולחשוב שהוא בכור השבטים. אחרי הרבה סכסוכים בין השבטים, אפרים (ירובעם) פיצל את העם, לא הלך בדרכי אדוני, איבד ואבד יחד עם עשרת השבטים.
אפשרי שבסיפור אסתר "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים" (ביאור:אסתר ח יז), שארית מעשרת השבטים ושבט אפרים ומנשה, חזרו והצטרפו לשבט יהודה, וכך נסגר גורל אפרים ומנשה.
הַשֵּׁנִי
לפי המשך הסיפור ניתן להבין שעד בואו של יעקב למצרים בשנת הרעב השניה, לאחר כתשע שנות נשואין לאסנת בת פוטי-פרע (ביאור:בראשית מא נ), ליוסף לא היו ילדים נוספים, כדברי יעקב "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה" (ביאור:בראשית מח ה).
מדוע יוסף לא הביא ילדים נוספים, הן אחיו הביאו כחמש עד עשר בנים (ליהודה היו רק שלוש בנים, אולם בגלל מות ער ואונן הוא זכה שיהיו לו חמשה משפחות לשמו)?
נראה שיוסף היה מודע שיש מאבקים, אלימות, רצח ומלחמות בין בני מלכות.
יוסף ראה את עצמו כיורש כתר של אביו, כי הוא הבכור לאישה האהובה. הוא רצה בן אחד שיהיה יורש הכתר שלו, ורק עוד אחד נוסף למקרה שהראשון ימות או לא יוכל לתפקד. כך, עד מותו לא היו ליוסף ילדים נוספים.
עצם העובדה שיוסף רצה רק שני בנים, מעידה שהוא חשב שבנו ימלוך אחריו על כל בני ישראל. יוסף כעס כאשר יעקב הדיח את מנשה מבכורתו, אולם בחוסר ברירה הוא וויתר על רצונו למלוך על ישראל ושבנו ימלוך אחריו, כדבריו לאחר קבורת אביו, "כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (ביאור:בראשית נ יט).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מא נב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.