מ"ג בראשית מא נב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · נב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיָת שׁוֹם תִּנְיָנָא קְרָא אֶפְרָיִם אֲרֵי אַפְּשַׁנִי יְיָ בַּאֲרַע שִׁעְבּוּדִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת שׁוּם תִּנְיַין קְרָא אֶפְרַיִם אֲרוּם אָמַר תַּקִיף יָתִי יְיָ בְּאַרַע סִיגוּפִי וְהֵיכְדֵין עָתִיד לְמִתְקוֹף בֵּית אַבָּא הָכָא בְּסִיגוּפֵיהוֹם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(נב) "ויקרא יוסף." מספר צדקת יוסף, שמן קריאת שמות בניו מבואר שעשה סימנים לעצמו שלא ישכח ימי עניו בעת הטובה, וזה דרך השלמים שמטעם זה נצטוינו לאכול מצות ומרורים בליל שמורים לזכר הגלות בעת החירות, כי הגלות סבת החירות והרעה תביא את הטובה, וכמ"ש ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה, ע"כ "קרא שם הבכור מנשה," כדואג "על שנשה את עמלו ובית אביו "ומצטער ע"ז, "ושם השני קרא אפרים", להורות כי הפרהו ה' רק בארץ עניו, שהעוני גרם את גדולתו: