ביאור:בראשית מא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא ו: "וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן."



ראו: חלום פרעה

צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן[עריכה]

הדגש הוא על התהליך ולא על מצב קבוע. יוסף ידע שיש רק יבול שנתי אחד, לאחר ההצפה השנתית של הנילוס.

וּשְׁדוּפֹת קָדִים[עריכה]

שדופות, רזות, חולות, יבשות, ריקות - כל זה כתוצאה מרוח "קָדִים" - רוח מזרחית חמה מהמדבר. ניתן להבין שהבעיה לא תהיה חוסר מים בנילוס, אלא אויר חם ומיבש, שאינו מאפשר לשיבולים להבשיל. וכך יהיו עלים ושיבולים, אבל ללא זרעים בשיבולים. חשוב להבין שרוח הקדים היבשה והחמה גרמה שהחיטה בממגורת לא תפגע או תרקב.

בהמשך נראה שאלוהים יכול להביא רוח קדים, ככתוב: "וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ" (שמות י יג), כדי לקרוע את הים.