קטגוריה:בראשית מא ו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן
המהדורה המנוקדת: וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְהָא שְׁבַע שֻׁבְלִין לָקְיָן וּשְׁקִיפָן קִדּוּם צָמְחָן בָּתְרֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְהָא שִׁבְעָה תוּבְלֵי לַקְיַין וּשְׁקִיפַן קִידוּם צָמְחָן בַּתְרֵיהֶן: |
רש"י
"קדים" - רוח מזרחית שקורין (ביש"א רויהער ווינד)
מפרשי רש"י
[י] שקופין. הביא ראיה מן המתרגם שאין "שדופות" הכתוב כאן כמו "בשדפון ובירקון" (דברים כ"ח, כ"ב), שהרי כאן תרגם המתרגם 'שקיפין' ופירש 'חבוטות', ושם תרגם 'שדפנא', אלא כאן תרגם המתרגם לפי הענין, שהזרע הוא חבוט מהם:
[יא] שקורין ביש"א. פירוש ראיה שזה הרוח משדף התבואה - שהרי נקרא לזה הרוח שם בפני עצמו 'בישא' שלא נקרא לרוחות האחרות, אלא יש בזה מה שלא תמצא באחרות, והוא שמשדף התבואה:בד"ה שדופו' כו' הלי"דש נ"ב בכאן טעה כל עיקר שהרי לשם בכי תבא פירש"י להדיא דשידפון וירקון מכת תביאה וגם דוחק הוא שפירש אחר לשון הלועז ואח"כ מביא התרגום שלא פי' כן א"כ מתחילה למה לא פי' אחר התרגום אלא רש"י מפרש הכא הלעז שהוא מלשון התפעל כלומר שהן מוכות מן הקדים כמו שפירש התרגום אבל שידפון שבתוכחה הוא שם המכה כמו ירקון ולא מלשון התפעל ודעת רש"י לשם כמו שפרשתי ע"ש ומ"ה פי' הכא הליד"ש בלעז ולשם פ" אשליד"א בלע"ז ואין לומר שהלעז שפי' לשם מלשון רוח קדים קאמר שקרוי כן שהרי הכא פי' להדיא שקרוי ביש"א בלעז אלא שהש' אשליד"א והמתפעל קרוי הליד"ש וכן עיקר מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
קָדִים – רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין ביש"א [bise = רוח חזקה, קרה ויבשה].
רמב"ן
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ו.
ראו: חלום פרעה
צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן
הדגש הוא על התהליך ולא על מצב קבוע. יוסף ידע שיש רק יבול שנתי אחד, לאחר ההצפה השנתית של הנילוס.
וּשְׁדוּפֹת קָדִים
שדופות, רזות, חולות, יבשות, ריקות - כל זה כתוצאה מרוח "קָדִים" - רוח מזרחית חמה מהמדבר. ניתן להבין שהבעיה לא תהיה חוסר מים בנילוס, אלא אויר חם ומיבש, שאינו מאפשר לשיבולים להבשיל. וכך יהיו עלים ושיבולים, אבל ללא זרעים בשיבולים. חשוב להבין שרוח הקדים היבשה והחמה גרמה שהחיטה בממגורת לא תפגע או תרקב.
בהמשך נראה שאלוהים יכול להביא רוח קדים, ככתוב: "וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ" (שמות י יג), כדי לקרוע את הים.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מא ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.