ביאור:בראשית מא מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא מד: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם."



אֲנִי פַרְעֹה[עריכה]

פרעה מציג את עצמו כמלך מצרים בעל שלטון מוחלט. הוא מציג את עצמו כאלוהים: "אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים" (בראשית טו ז), "אֲנִי אֵל שַׁדַּי" (ביאור:בראשית לה יא).

פרעה נותן ליוסף מה שהוא חושב שמנצא בידו – שלטון מוחלט - מבלעדי "לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

למרות שפרעה רק עכשו קיבל הדגמה מה ההבדל בינו לבין אלוהים, לפחות על בני אדם כאשר הוא רואה אותם, פרעה יכול לפקוד: "לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" ואת הזכות הזו פרעה מעניק ליוסף.

וּבִלְעָדֶיךָ[עריכה]

בלי רשות ממך, או בניגוד לפקודתך. יוסף מקבל את הזכות לזרוק אנשים לכלא על סרוב פקודה, או מעשה שפוגע בו או בתוכניתו, ביודעין ושלא ביודעין.

למרות שפרעה נראה כמלך נאור, ששואל בעצת יועציו, ולמרות שהוא דואג לעמו ומכין אוכל לשנות הרעב, פרעה מודע לחשיבות האלימות והפחד כדי לשלוט בעמו, ולפעול נגד אויביו.