ביאור:בראשית מא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מא ד: "וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ד.

ראו: חלום פרעה

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת[עריכה]

בהמשך פרעה יתאר את זה בצורה שונה: "וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה, וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה" (ביאור:בראשית מא כא). הדגש הוא שהפרות הרזות אכלו את השמנות, אבל לא השמינו, וגם לא מתו, אלא נשארו חיות ורזות.

יש מסר חיובי ומרגיע בזה שהפרות הרזות נשארו בחיים, כלומר המנצח במאבק לא השמין, וגם לא מת. האסון לא יהיה סופי.

וַיִּיקַץ פַּרְעֹה[עריכה]

החלום הפחיד את פרעה והוא התעורר, אולם הוא חזר לישון וחלם את החלום השני.