ביאור:בראשית מא מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא מט: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר."


וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד[עריכה]

אלוהים הבטיח לאברהם: "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (ביאור:בראשית כב יז).
קשה לאמוד את גודל המספר הזה, אולם כאן, נותן לנו מוסג על כמות התבואה שנאספה כדי לספק אוכל למצרים ושכנותיה לשבע שנים. הכמות שנאספה היתה אדירה: "כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד".

כמובן שיוסף ידע שיש יותר חול במצרים מאשר תבואה: מדבריות ענק, דיונות, ודיונות, הרים ועמקים מלאים חול. אבל יוסף אגר כמות ענקית שגם היא היתה הררי תבואה.

עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר[עריכה]

לא ברור באיזו שנה יוסף חדל לספור, אבל כבר אחרי מספר שנים יוסף ידע כמה תבואה נצרכת במצרים, וכמה נאגר בשנה. הוא קנה או לקח כמס את כל העודפים. קיימת אפשרות שכל שנה הניבה כפול או פי שלוש משנה רגילה. יוסף אגר את העודפים האלה וסביר שהיו לא עודפים גם בסוף שבע שנות הרעב,.

חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר[עריכה]

המצרים היו ידועים ברשימות שלהם. הם ספרו הכל כפי שרואים בטבלאות חקוקות במצרים: גודל הצבא, וגודל הרכוש, גודל אבני הפרימדות, וכו.

"כִּי אֵין מִסְפָּר" זה מידע חשוב - גם אנחנו אחרי טריליון מתחילים להמציא שמות, ולמדע פשוט סופרים את מספר הספרות אחרי הנקודה - (עשר בחזקת N). כמובן תמיד אפשר לספור עד המספר הגדול פעם נוספת, וכך הם יכולים לספור טריליון טריליונים. או שהם לא ידעו לעשות את זה או שהם חשבו שזה לא חשוב לספור.
ידוע שהמצרים ידעו את תנועת השמש, הירח והכוכבים, שהארץ נעה סביב השמש, את משך השנה בימים. הם ידעו לבנות את הפרמידות בדיוק רב מאוד, כך שקשה להאמין שלא היה להם מספרים או דרך לחשב את גודל היבול שנדרש לשבע שנות הרעב, ועוד להכפיל את הכמות כדי שיהיה מקדם ביטחון.