ביאור:בראשית מא א

בראשית מא א: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא א.

וּפַרְעֹה חֹלֵם

חלום ראשון - "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא ד) בבהלה, אבל חזר לישון.

"וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ"
"וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר"
"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת"

חלום שני - "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (ביאור:בראשית מא ז) - פרעה התעורר בבהלה ונרגע שזה רק חלום.

"וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת"
"וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן"
"וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת"

מדוע לא פתרו החרטומים את החלום?

נאמר: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (ביאור:בראשית מא ח), כלומר פרעה התרגש, וידוע שהוא זורק את שריו לכלא ומוציא אותם להורג (ביאור:בראשית מ כב) - כלומר מסוכן להרגיז ולהטעות את פרעה.

אלוהי מצרים

פרעה הוא אלוהים במצרים והוא אמר: "וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר". פרעה טען שהוא עמד על פני מי היאור, כאלוהים, והחרטמים לא העיזו להורידו בדרגה. (למרות שבסיפור הזה פרעה מקבל שאלוהים מעליו, כדבריו: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ" (ביאור:בראשית מא לט).) כאשר יוסף בא ופרעה סיפר לו את החלום, פרעה הוריד מחשיבותו ואמר: "הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (ביאור:בראשית מא יז).
היאור הוא אלוהי מצרים. היאור מביא כל טוב למצרים, ולא יכול להיות שהיאור יביא דבר רע.
הפרה היא אלת מצרים. לא יכול להיות שפרה רעה תפגע בפרה טובה.
השיבולת מיצגת את פרי האדמה. היא מזון לאדם ולפרה. ללא השיבולת כולם ימותו.

החרטומים לא יכלו לפגוע באלי מצרים.

כמות

"שֶׁבַע פָּרוֹת" ו"שֶׁבַע שִׁבֳּלִים" הם כמות. קשה מאוד להנתק מהכמות ולראות כאן תהליך של זמן, במיוחד שפרעה ציין "וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת", "וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת" וגם "וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת" כלומר שתי הכמויות הללו התקימו באותו זמן.

שני חלומות

פרעה הציג שני חלומות, ולמרות שיש דמיון רב, קיים גם שוני. השוני דרש הסבר שונה, כשם שגם בחלומות של שר האופים ושר המשקים היה דמיון והיה שוני, והתוצאה השונה נבאה מהשוני הקל (ביאור:בראשית מ כ).

מה שמעו החרטומים?

נאמר מה חלם פרעה. נאמר בשינוים מסוימים מה אמר פרעה ליוסף. אבל לא נאמר מה פרעה אמר לחרטומים. לכל מילה יש משמעות, והשינוים שפרעה הכניס יכולים לגרום לפתרון שונה. בהנחה שפרעה סיפר את חלומותיו בדיוק כפי שכתוב שהוא חלם - חז"ל העלו שמדובר בשבע בנות של פרעה, או שבע מלחמות. בכל מקרה התוצאה הסופית היתה ששבע בנות מכוערות ושבע תבוסות או שבע דברים אחרים מצפים לפרעה. אז מי יציע לו פתרונות לבעיות האלה?

תשובות השרים

ייתכן שכל שר הציע פתרון טוב לו, שהוא, שר המים, שר הבקר, שר התבואה, שר הטבחים או שר הצבא, ינהל את הפתרון למלך. לכל פתרון שהיה טוב לשר מסוים, כל שאר השרים התנגדו, וכך לא היה פתרון.

רעב במצרים?

במצרים לא היה ידוע שקיימת אפשרות של רעב וחוסר מים ביאור. מצרים מקבלת את המים מאפריקה ולא מגשם מקומי. האפשרות שמדובר ברעב וחוסר אוכל היתה מעל ומעבר ליכולת החשיבה של חרטומי מצרים.