ביאור:בראשית מ כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ כב: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף."



כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף[עריכה]

מקובל לחשוב ששר המשקים נכשל כאשר היה זבוב בכוסו של פרעה, ושר האופים נכשל כאשר היתה אבן בלחמו של פרעה.
אם זה היה נכון:

  • אז זה לא היה קורה באותו זמן, כי לא אוכלים לחם ושותים יין בדיוק באותו רגע. הראשון שהיה קורה היה מרגיז את המלך.
  • אבן בלחם יותר כואבת ולא פלא ששר האופים הומת בתליה.

אז מה כאן הגדולה של יוסף? האם זה שהוא ידע שעוד שלושה ימים יוולד ילד בבית פרעה?
המצרים גם הם נהגו לעשות מילה לילדיהם,‏[1] ואחרו את המשתה למספר ימים לאחר שהמילה עברה בהצלחה. זמן המשתה היה ידוע, הן אי אפשר לארגן משתה מלכותי ביום אחד לכל עבדי המלך.

פתרונו של יוסף[עריכה]

עד כמה שיוסף ידע, שר המשקים ושר האופים עשו משהו ביחד, בכוונה טובה, וזה הרגיז את המלך. הם היו לגמרי שווים באחריות למלך והוא כעס עליהם בדיוק שווה. הכל היה איתם ביחד, ראה: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו.

מה היו האפשרויות בפני פרעה?

  1. להחזיר את שניהם לכנם
  2. לשחרר אותם מתפקידם ולהרשות להם לחזור למשפחתם
  3. לשחרר אותם ולשלוח אותם לגלות, למדבר.
  4. להשאיר אותם שמורים בבית פוטיפר.
  5. לשלוח אותם להיות עבדים בפירמידות.
  6. לתלות אותם בכבוד.
  7. לתלות אותם בחוסר כבוד, שציפורים יאכלו את גויתם.‏[2]

לפי החלומות יוסף העניק:

  • לשר המשקים את האפשרות הראשונה הטובה ביותר - "יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ, עַל כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" (בראשית מ יג)
  • לשר האופים את האפשרות האחרונה והגרועה ביותר - "יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ, עַל עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ, מֵעָלֶיךָ" (בראשית מ יט).

הסיכויים שהם יקבלו עונשים שונים היה נמוך מאוד, והסיכויים שאחד יקבל את האפשרות הטובה ביותר והשני את (כמעט) הרעה ביותר היו קלושים ביותר.
זאת היתה גדולתו של יוסף בקריאת החלומות. ולכן כאשר פרעה ישמע את זה הוא מיד יתרשם לטובה שיד אלוהים בדבר.

יוסף ענה לפי החלום אבל הוא לא צדק לגמרי. שר האופים לא הומת בחוסר כבוד אלא רק נתלה, ככתוב: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה" ללא הבזוי הנוסף.

פתרון מרשים מאוד[עריכה]

שר המשקים נדהם מיכולתו של יוסף וזכר את זה טוב מאוד. הוא לא היה יכול לפנות למלך ולבקש עזרה ליוסף כהבטחתו, אלא חיכה להזדמנות.
כאשר פרעה שמע את פתרונו של יוסף בקשר לסריסיו: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה", פרעה מיד "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף" (בראשית מא יד), כי הוא עצמו ראה שהחלטתו היתה בלתי מובנת ולא ניתנת לניחוש אקראי, ללא יד אלוהים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יש תאור של מילה בציורי קיר בפרמידות במצרים
  2. ^ כמובן אפשר גם להרוג את משפחתם ולקחת את רכושם למלכות.