ביאור:בראשית מ יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ יח: "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם."



וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ[עריכה]

ראה: חלומו של שר האופים

שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם[עריכה]

עכשו ששניהם חלומו על המספר שלוש, והרמז היה לתאריך המתקרב של משתה המלך לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת" פרעה או בנו, יוסף היה בטוח שהחלטתו בענין שלושת הימים היתה מוצדקת ביותר. הוא חוזר על הצהרתו הקודמת לשר המשקים כמעט בדיוק.

  • יוסף מפשט את הסיפור: הוא מתעלם מהסלים העשויים "סַלֵּי חֹרִי" - כל סל היה בעיניו זהה.
  • יוסף מתעלם שהיו שלושה סלים אחד מעל השני - בשבילו כולם היו ביחד סל אחד, לאחר שהוא סגר את עניין שלושת הימים.
  • יוסף מתעלם שהיו שם "מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה, מַעֲשֵׂה אֹפֶה", ושר האופים עשה עבודה גדולה בהכנות.

כל מה שנשאר היה - שר האופים מביא דברי מאפה לפרעה, והציפורים אוכלים את זה מעל ראשו.

יוסף ידע שעזרה משר האופים הוא לא יקבל, לכן הוא לא בקש "כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד" (ביאור:בראשית מ יד).