ביאור:בראשית מ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ טו: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר."



וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה[עריכה]

יוסף מנסה להסביר לשר המשקים, לאחר פתרון חלומו, למה מקומו לא בבית הסוהר.

יוסף ניהל את בית הסוהר: "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר" (בראשית לט כב), אולם היה חשוב ליוסף לציין שהוא איש חופשי, ולא עבד לפוטיפר ולא פושע.

מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים[עריכה]

עבר: לפי שמם של בני עבר, בגלל שיעקב חזר מעבר הנהר, ובאכדית חבר, שכן נקרא IBRU.

  • "וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם הוּא: אֲבִי, כָּל בְּנֵי עֵבֶר" (בראשית י כא).
  • אברהם נקרא "אַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד יג) כי הוא בא מעבר לנהר והיה שייך לבני עבר.
  • מלבן, בארץ עבר מעבר לנהר, חזר יעקב עם משפחתו: "וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר" (בראשית לא כא).
  • וכך קוראת אשת פוטיפר ליוסף: "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (בראשית לט יז).
  • וכך מציג יוסף את עצמו לשר המשקים: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית מ טו).
  • וכך גם מציג שר המשקים את יוסף לפרעה: "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית מא יב).

יוסף העדיף להציג את עצמו כחטוף מהמעצמה מעבר לנהר, וכך להעלות את כבודו. אולם גם העברים היו תועבה למצרים, ככתוב: "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (בראשית מג לב).

כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי[עריכה]

יוסף טוען שהוא אזרח של ארץ עבר, הכפוף לחוקי עבר, ושהוא נחטף ונמכר לעבדות. לפי חוקי חמורבי מספר 14 - החוטף ילד של איש, דינו מוות. לפי חוקי חמורבי מספר 282 - עבד רשאי פעם אחת לטעון לשופט שהוא אינו עבד. השופט יחקור, וישחרר את העבד אם טענת העבד צודקת, או ירצע את אוזנו אם העבד שיקר. יוסף ניסה לזכות בחקירה הזו שהיתה נהוגה בחרן. שר המשקים לא התכונן להטריד את פרעה בחוקי חמורבי.

וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה[עריכה]

כמובן כל פושע בבית סוהר טוען שהוא לא עשה מאומה. אבל יוסף לא היה יכול להסביר מה קרה, וכך להאשים את פוטיפר, ויותר גרוע, לחשוף את פשעה של אשת פוטיפר. וכל זה בזמן שהוא עצמו מנהל את בית הסוהר עבור שר בית-הסוהר.

"וְגַם פֹּה" - יוסף רומז שזו הפעם השניה שהוא בבור, ובשני הפעמים הוא טוען שהוא לא עשה מאומה - לא טוב ולא רע - ובכל זאת פגעו בו.
לרוב, 'טענה שכולם פוגעים מי', היא סימן שיש אשמה מסוימת במתלונן, אולם במקרה של יוסף אלוהים הפעיל תהליך כדי להביא את יוסף למצרים ולעשותו משנה למלך. מכל בור הוא עולה יותר גבוה.
קיימת סתירה בדבריו: אם הוא נגנב, אז למה הוא אומר "וְגַם", כאילו שגם שם הוא לא עשה מאומה. אבל הרי זה ברור מאליו: אדם ש'נגנב' לעבדות זה לא בגלל שהוא עשה משהו רע. בגלל הסתירה בדבריו, ניתן להבין שהוא משקר ומסתיר דבר.

יוסף טוען לשר המשקים, שמצרים לא פועלת לפי חוק ולא מנהלת חקירה מתאימה על ידי שופט מוסמך, אלא פועלת בשרירות לב.

כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר[עריכה]

יוסף קורא למקום בו הוא נמצא "בּוֹר", במעמקי האדמה, שהוא כינוי גנאי לבית סוהר:

  • בור הוא חור באדמה עם פתח מלמעלה - "וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לז כד). מאז שהוא נחטף על ידי אחיו הוא נמצא בבור של צרות.
  • גם בהמשך נאמר: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (בראשית לא יד) וההרגשה היא שיוסף היה בצינוק מלוכלך, ולא בבנין מסודר שבו היו שרי המלך במעצר מכובד.

סביר יותר שיוסף קורא לבית-הסוהר, שנמצא בביתו של שר-הטבחים, ונמצאים בו שרי המלך שסר חינם בעייני פרעה, במילת גנאי: בור.
במידה מסוימת יוסף, המשרת כמנהל בית-הסוהר, קורא לכל מצרים 'בור' יחסית לארץ העברים המתורבתת והפועלת לפי חוק ולא בשרירות ליבו של המלך כמוצג בסיפור שר המשקים, שר האופים והתנהגות שר הטבחים. כמובן ששר המשקים לא היה יכול להביא איש כזה ודעה כזו בפני פרעה.

כמובן יש כאלה שטוענים שהסיפור מורכב ממספר סיפורים: באחד יוסף היה בבור חשוך ומלוכלך, ובשני הוא נעשה מנהל בית-הסוהר המכובד.