ביאור:בראשית מא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא ט: "וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם."



אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר[עריכה]

אנו רואים שההצהרה: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (ביאור:בראשית מ כג) אינה מדויקת. שר המשקים לא שכח אלא חיכה להזדמנות. הוא פחד על חייו וחטאו שלו.

שר המשקים לא מתנצל או מכחיש את אשמתו. הוא מקבל את חטאו בעייני פרעה ולא מנסה לקרוא לזה בשם אחר: 'כאשר הייתי בבית הסוהר', 'כאשר שלחת אותי מלפניך', 'כאשר ניצלתי ממות' או כדומה.

שר המשקים היה בטוח שיוסף יצליח. הרי יוסף פתר נכון את החלומות שלו ושל שר האופים.

שר המשקים ידע שיוסף ממורמר שאין חוק במצרים ושמכרו אותו לעבדות ושמו אותו בבור בלי משפט. שר המשקים הסתכן בחייו שהעבד העברי יעליב את מצרים, או יכשל לפתור את החלום, ופרעה יכעס עליו שהוא מביא איש כזה לפניו.

וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים[עריכה]

שר המשקים היה בנוכחות פרעה וכל החרטומים והחכמים. הוא שמע את שני החלומות של פרעה. שר המשקים לא הסתכן, ולא הציע פתרון. אולם, בנוכחות כולם, שר המשקים הציע את יוסף. אחרי ששר המשקים דיבר אף אחד מנכבדי המלך לא היה יכול לקפוץ ולהגיד: 'יש לי פתרון'.

אין ספק ששר המשקים הלך להביא את העבד העברי "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מא יד), כי אף אחד אחר לא יזהה את יוסף לפי התאור הלקוי ששר המשקים נתן. לבטח פרעה פקד על שר המשקים להביא מיד את העבד, כשם שאחשורוש פקד על המן "מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (ביאור:אסתר ו ח).

לשר המשקים היה חשוב שיוסף יצליח. אין ספק ששר המשקים סיפר ליוסף את חלומותיו של פרעה בזמן שרחצו וגילחו את יוסף. ליוסף היה זמן לחשוב, וגם בהמשך לשמוע את ההבדלים בין דברי שר המשקים ודברי פרעה בנוסח שונה.