ביאור:בראשית מא לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא לה: "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ."



ראו: הפתרון של יוסף

וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ[עריכה]

לפי תוכניתו של יוסף, המס מהערים לא הובא לפרעה, אלא נשאר צבור בעיר עצמה. ככל שאנשי העיר צברו יותר כך יהיה להם יותר בשנות הרעב.
פרעה סיפק את המבנים לאיכסון הבר ואת ארגון האיסוף, שמירה וחלוקה.

אנשי הערים היו מרוצים לאסוף אוכל לעצמם, ולא היתה התנגדות למס החדש שנוסף למיסים הקיימים. האנשים הבינו שהמלך דואג להם, ושהם שותפים להצלה.

כָּל אֹכֶל[עריכה]

כמובן שהכוונה לא היתה שיצברו את "כָּל אֹכֶל", הן האנשים צריכים לאכול. המילה "כָּל" שייכת ומתיחסת לכל מצרים, ו"כָּל אֹכֶל" היה מוגבל למס החדש בלבד. הדגש הוא שצברו אוכל ולא זהב, כי ברעב, זהב הוא חסר ערך, כי תהיה הפקעת מחירים אם לא יהיה מספיק אוכל.

ניתן להבין שבשנות השפע אנשים התחילו לאכול בצמצום ונמנעו מבזבוז. לא זרקו אוכל לדגים או למקנה. את כל האוכל שהיה בעודף אספו ושימרו בממגורות שאנשי העיר בנו לעצמם.