ביאור:בראשית מא כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא כו: "שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא."


ראו: פרעה מתאר את חלומו ליוסף

שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה[עריכה]

בעיתו של פרעה[עריכה]

אלוהים חשש שפרעה ישכח את החלום הראשון ולכן הוא הביא לו שני חלומות. חלום הפרות היה קשה לפתרון כי קשה לקשור פרה, שחייה מספר שנים, לזמן. אם פרעה היה חולם רק את החלום הזה קשה היה לדעת אם יוסף היה מסוגל לפתור. סביר שאלוהים הבין שהחלום הזה הוא קשה מדי, ולכן אלוהים העניק לפרעה חלום נוסף שעשה את ההסבר קל יותר, כי כל שנה יש רק יבול אחד ואחיד במצרים. לפעמים אנשים שוכחים את החלומות, אבל כאן פרעה הקיץ בפחד, וזכר, ואז החלום השני חיזק את הזכרון, ופרעה זכר את שני החלומות.

בעיתו של פרעה[עריכה]

ידוע שאדם חולם על בעיותיו. התת מודע ממשיך לדאוג בזמן השינה.

מה היה חשוב לפרעה?
  1. הדבר הראשון היה חייו ויורשו - לא נראה שפרעה חלם על חיי אדם, וששבע פרות או שבע שיבולים יסמלו מלך יחיד או יורש הכתר.‏[1]
  2. הדבר השני זה עמו וממלכתו - מדובר על הכנסה כלכלית: פרות, שיבולים. כלומר זה היה נושא החלום: מה יקרה אם יהיה מפגע טבע, או יד אלוהים.
  3. אין דבר נוסף שחשוב למלך - את כל השאר הוא עושה ולוקח כרצונו.

יוסף הבין את בעייתו של פרעה, והיתה להם שפה משותפת ומחשבות זהות - לכן היה קל לפרעה למנותו כמשנה למלך.

שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה[עריכה]

ליוסף הדבר היה קל מאוד להבין ששבע פרות ושיבולים הם שבע שנים:

  • חקלאות במצרים. יוסף ידע שיבול גדל במצרים רק פעם בשנה. לאחר ההצפה של הנילוס, החקלאים זורעים ובקיץ הם קוצרים. אי אפשר שיהיו גם שיבולים מלאות וגם שיבולים ריקות באותה שנה, לכן מדובר על שנות זריעה שונות. קבוצה של שבע שיבולים מלאות מראה שבע שנות יבול מוצלח.
  • אלוהות. יוסף לא חשב שפרעה הוא אלוהים. יוסף עבר הרבה נהרות וראה הרבה ארצות ועמים. בשבילו היאור, אדמת מצרים, הפרות או השיבולים, חתולים ותנינים לא היו אלים.
  • נבואה. יוסף האמין שאלוהים מדבר בחלום, ואלו דברי נבואה - כשם שקרה ליעקב אביו, ללבן, לו עצמו, ולשר המשקים ושר האופים.
  • חלומו. יוסף ידע על חלומו שלו: "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז), ושיבולים זה מקביל לאלומות. הוא הבין שזה צעד חדש שאדוני עשה למענו כדי שחלומו יתגשם. אלומה אחת תהיה גדולה ומלאה, והאלומות האחרות יהיו ריקות ותבואנה לאלומה המלאה.
  • אמהות. יוסף ראה שהפרות והשיבולים מיצגות את הצד הניקבי, ושהן, כאמא, מאכילות ודואגות לבני האדם.
  • תהליך. יוסף ראה שחלומו של פרעה הוא תהליך: "עֹלֹת", "וַתִּרְעֶינָה", "עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן", "וַתֹּאכַלְנָה", "וַתָּבֹאנָה", "וּמַרְאֵיהֶן" נשאר רע - כלומר זאת סידרה בזמן של מאורעות.
  • באות בעתיד. יוסף ראה שהמילה "עֹלוֹת" מופיעה 3 פעמים ו"צֹמְחוֹת" (שזה מקביל ל'עולות') פעם אחת - ו'עולות' הולך עם 'באות' - כלומר במשך הזמן יעלו ויבאו דברים למצרים.
  • רוח קדים. פרעה ויוסף הדגישו את המילה 'קדים'. רוח הקדים החמה והיבשה רמזה ליוסף שהחיטה תצמח אבל לא תבשיל בגלל הרוח המיבשת, אולם החיטה שתאגר בממגורות תשאר טובה למאכל בזכות הרוח היבשה.
  • שבע שנות עבודה. יוסף ידע שאביו, יעקב, אמר: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (ביאור:בראשית כא יח) - והמילה שבע מיד הזכירה לו "שֶׁבַע שָׁנִים", במיוחד שהיו שתי זוגות של שבע בחלומות של פרעה, וגם יעקב עבד פעמיים שבע שנים עבור שתי נשותיו.
  • דימויים לרחל ולאה - פרעה ציין:
  1. "וִיפֹת תֹּאַר" - וכך נאמר על רחל אימו: "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז).
  2. "וְרַקּוֹת" - וכך נאמר על לאה: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (ביאור:בראשית כט יז). ('ק' ו'כ' מתחלפות)‏[2]
  • לאה ורחל. יעקב עבד פעמים שבע שנים: ללאה ולרחל, ולאה השנואה זכתה לנצח את רחל האהובה והביאה ליעקב את בכוריו - ששה בנים ובת, ורחל את שני הבנים אחרונים. והנה גם רחל היפה מתה צעירה.
  • חסכון. יוסף ראה והבין את חשיבות החסכון, כאשר אביו עבד בחריצות שש שנים וחסך את כל כספו, ואחר כך יצא ברכוש רב וצבא חזק מחרן.
  • מחשבה ותכנון. מגיל צעיר יוסף שאף לשיפורים וחריצות, ולכן הוא התלונן על אחיו לאביו (ביאור:בראשית לז ב). יוסף הצליח אצל פוטיפר בזכות חריצות ומחשבה, ככתוב: "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ד) כי בזכות מחשבה ותכנון "כֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ג).

חֲלוֹם אֶחָד הוּא[עריכה]

יוסף משתמש במספר 'שבע' המופיע ארבע פעמים במשפט כהוכחה נוספת לפרעה שזה חלום אחד. במקרה השני של הפרות והשיבולים הריקות יוסף כבר לא מזכיר שזאת הוכחה לפתרון אחד.

הַטֹּבֹת[עריכה]

יוסף משתמש במילה המרכזית "הַטֹּבֹת" גם לפרות וגם לשיבולים, למרות שפרעה השתמש במילה הזו רק לשיבולים. כך הוא ציין שהמלך מקבל שמדובר בחלום אחד. בהמשך יוסף ישתמש במילה "הָרֵקוֹת" לפרות ולשיבולים הרעות, למרות שפרעה השתמש במילה הזו רק לפרות.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ קיימת דעה שמדובר בשבע בנותיו. אין הוכחה שהיו לו שבע בנות בדיוק, וגם אז מי הן המכוערות. בכל מקרה, בנות לא מלכו ולא נחשבו, הן האבות לא טרחו לציינם.
  2. ^ ישנם מספר מקרים בתורה ש'ק' ו'כ' מתחלפות (רש"י ורמב"ן) - ראה "וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים" (ביאור:בראשית מא מז), "וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ" (שמואל א יז לח).)