ביאור:בראשית לט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לט ד: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ד.

וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו[עריכה]

לבטח כבר כאשר פוטיפר קנה את יוסף, יוסף מצא חן בעיניו. אבל תקוותיו התקימו והוא מצא חן בעיניו יותר ויותר.
הדגש הוא "בְּעֵינָיו" - פוטיפר ראה את ערכו הרב של יוסף, שאלוהים מצליח אותו בכול, ולכן הוא שמר אותו בסתר בביתו. הוא חשש שפרעה יקח לו את יוסף, כשם שקרה לשרה: "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו).

וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ[עריכה]

יוסף נעשה משרתו האישי של פוטיפר, שר הטבחים, בביתו. לא נראה שיוסף יצא מבית פוטיפר והצטרף עליו בלכתו לפרעה או לעבודתו. לא נראה שהיה אדם מעל יוסף להגיד לו מה לעשות חוץ מפוטיפר. כך יוסף נמנע מחיכוחים וצרות.

וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ[עריכה]

כשפוטיפר ראה את יכולתו והצלחתו של יוסף, ככתוב: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ג), הוא העביר חלק מתפקידיו ליוסף ונתן ליוסף לנהל את הבית עבורו. הדגש הוא על "בֵּיתוֹ" בלבד. יוסף בשלב זה עוד לא היה אחראי "בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה). פוטיפר עצמו הפסיק לעבוד בביתו וכל שהוא עשה בביתו היה לאכול ולהנות, ככתוב: "כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל" (ביאור:בראשית לט ו).

יוסף מונה להיות אחראי על כל העבדים והמשרתים בבית פוטיפר שר הטבחים. יוסף דאג לקניות, להכנות, להגשות, לניקיון, לארגון לוח עבודה ולוח זמנים. בהמשך, לאור הצלחותיו, יוסף קיבל לנהל את כל הבית והשדה. ואחרי שיוסף הצליח בבית פוטיפר, ולמד בבית הסוהר, הוא קיבל לנהל את כל ארץ מצרים.

אימוץ ילדים[עריכה]

פוטיפר קנה עבד יפה וחכם, יוסף. תוך זמן קצר פוטיפר התאהב בעבד המוצלח שלו, שלמד את המקצוע והביא ברכה לביתו.
חוקי חמורבי מספר 185-194 ממסדים את חוקי שוליה וחניך-מתלמד, ההופך לילד מאומץ. נראה שלפוטיפר לא היו בנים וייתכן שהוא חשב לאמץ את העבד, להשיא לו את בתו, אסנת, וכך יהיה לו יורש שיעזור לו בזקנתו וימשיך את השלשלת שלו. בסוף קרה משהו דומה אבל יוסף עלה מעל פוטיפר.

וְכָל יֶשׁ לוֹ[עריכה]

לפי חוקי חמורבי מספר 26-41 נכבדי המלך קיבלו בית ושדה מהמלך וזה היה חלק ממשכורתם. בנוסף, לאנשים נכבדים היה רכוש פרטי ונדוניה של נשותיהם. סביר שיוסף עסק בכל הדברים שהיו של פוטיפר ואשתו, או שהיו נתונים לפוטיפר מהמלך. אולם המילה "לוֹ" היא מילה מגבילה ומקטינה. ייתכן שהיו לפוטיפר משימות נוספות עבור המלך, לעבד את אדמות המלך, צבאו ובית הסוהר המלכותי ואת זה יוסף לא קיבל לניהולו.

בהמשך נראה שבית הסוהר של "אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ" (ביאור:בראשית לט כ) היה ב"בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית מ ג), אבל זה לא היה כלול במילים: "יֶשׁ לוֹ", לפוטיפר שר הטבחים (הטובחים), אלא רק נתון לפיקודו. סביר שיוסף היה מעורב בשרות לבית הסוהר, לפי צרכיהם, אבל לא היה מנהל בית הסוהר לפני שהוא עצמו נכנס לבית הסוהר.

תהליך ההכשרת יוסף לתפקיד משנה למלך[עריכה]

  • יוסף היה עבד אישי של פוטיפר. למד מצרית. למד לשרת אדון. למד את תרבות מצרים.
  • יוסף קיבל את ניהול הבית. ניהל חשבונות כספים. דאג לקנית אוכל איכסון וצריכה.
  • יוסף קיבל את ניהול השדה. למד את תהליך גידול התבואה, אכסנה ושימור, מכירה וקניה. הוא למד לנהל קבוצה גדולה של עבדים בעבודת השדה הקשה.
  • יוסף למד את מערכת המשטרה ובתי-הסוהר. פגש שרים נוספים ולמד אודות פרעה והתנהגותו. אסף חברים נוספים בממשלת פרעה.