ביאור:בראשית לט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לט כא: "וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט כא.

וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר[עריכה]

אנו רואים שתי עדויות שונות אודות יוסף בבית הסוהר. זה דבר טבעי שמספר אנשים נותנים עדויות שונות, והאמת היא משהו באמצע. הדברים הזהים או שניתן לאחד אותם הם ייתכן שיותר נכונים.

בֵּית הַסֹּהַר[עריכה]

  • זה היה מבנה באחוזתו של פוטיפר שר הטבחים (תפקידיו היו: טובח, תלין, מפקד המשטרה, וייתכן שגם מפקד הצבא). ייתכן שחלק מהמבנה היה חפור באדמה, כבור, ככתוב: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא יד)
  • לבית הסוהר הזה הובאו במיוחד נכבדי המלך ושריו בפקודת המלך.
  • התיחסו יפה מאוד לשרי המלך בכלא, ככתוב: "וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם, וַיְשָׁרֶת אֹתָם" (בראשית מ ד).
  • המלך, לפי החלטתו: השאיר את נכבדיו בכלא להנמק, הוציא אותם להורג, או החזיר את נכבדיו למקומם, ככתוב "וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ" (בראשית מ כא).
  • הוצאה להורג היתה בתליה על עץ, או בעריפת ראש - "יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ", "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה" (בראשית מ כב). לפעמים התליה לא היתה מכובדת אלא "וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ" (בראשית מ יט). [1]
  • ייתכן שאנשיו של פוטיפר היו התלינים.

שַׂר בֵּית הַסֹּהַר[עריכה]

לבית הסוהר הזה היה מנהל, "שַׂר". השר הזה לא ראה את פני המלך, אלא היה מנהל בית הסוהר שקיבל פקודות מפוטיפר (בראשית מ ד).

וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי[עריכה]

כשם שיוסף מצא חן בעיני פוטיפר: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ" (ביאור:בראשית לט ד), כך תוך זמן קצר מפקד בית הסוהר מצא שיוסף מוכשר וחרוץ מאוד, ככתוב: "וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר". ייתכן שפוטיפר פקד עליו להתנהג יפה עם יוסף, ייתכן שהוא ראה לבד שאלוהים עם יוסף "וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ" (ביאור:בראשית לט כג).

למה יוסף הצליח?

  • כמו אסתר שהיתה "נַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה" (ביאור:אסתר ב ז), כך יוסף היה "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (ביאור:בראשית לט ו), ואנשים נוטים חסד לאנשים יפים ובריאים.
  • אסתר עשתה רק "אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ, שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב טו), וייתכן שכך יוסף עשה את כל המוטל עליו: בדיוק ובנאמנות, וכל דבר הצליח.
  • הגי הכין את אסתר למלכות "וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו" (ביאור:בראשית ב ט), ואלוהים לפחות הכין את יוסף להיות משנה למלך. ייתכן ששר בית הסוהר ראה את יכולתו ורצה לעזור לו כדי שבעתיד יוסף יעזור לו.
  • ייתכן שפוטיפר רצה לקרב את יוסף לשאר שרי המלך, רואי פני המלך, כאשר הוא פקד על יוסף לשרתם אישית. בזכות זה יוסף עלה להיות משנה למלך, פוטיפר מונה לכהן און, ויוסף נשא את בתו, אסנת בת פוטי-פרע (פוטיפר), וזכה להיות סבם של אפרים ומנשה. כשם שמרדכי היה מיעץ לאסתר, כך פוטיפר יעץ ליוסף וארגן לו לפגוש אנשים חשובים, הגונים ואמיצים - שר המשקים.
  • יוסף התנהג בכבוד לאסירי המלך: "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו, לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מ ז). יוסף שמר את נכבדי המלך בצורה נאותה: האכיל אותם ודאג שהם יהיו מרוצים כל יום ויום, ולא ינסו לברוח או לפגוע בו.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ זאת היתה תוכניתה של זרש והמן בהכנת העץ הגבוה בביתו, כדי שציפורים לא יפחדו לעמוד על העץ בביתו ולאכול את גופתו של יהודה (ביאור:אסתר ה יד).