ביאור:בראשית לט יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לט יח: "וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה."


וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה[עריכה]

חובה להבין, שאשת פוטיפר פחדה שיוסף יענה ויספר מה באמת קרה.

  • היא פחדה שפוטיפר יכעס שהיא רצתה לשכב עם עבד, אולם לא ברור שלא היתה לה רשות לצחק עם העבד.
  • היא פחדה לשקר, ולכן דבריה, בעיוות קל, יכולים להתאים לאמת.
  • היא רצתה להגן על עצמה שהיא לא חטאה, אבל לא רצתה שיוסף יפגע קשה.

אשת פוטיפר אמרה: "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי, וַיְהִי, כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה" - במשמעות:

"בָּא אֵלַי [הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ] הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי [ולשרת ולפנק אותי], וַיְהִי, כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא [צַחֶק בִּי, שִׁכְבָה עִמִּי], וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה"

כך, לא משנה מה יוסף יגיד, דבריה הם אמת, וזכותה לפקוד על העבד היפה, שנקנה למענה, לשרת אותה.

וַיָּנָס הַחוּצָה[עריכה]

אשת פוטיפר ציינה, בעדותה לפוטיפר, שיוסף 'נס החוצה'.

מה משמעות המילה "וַיָּנָס"? (ראו: |לנוס ולברוח - השוואה)
  • אנו פוגשים את המילה בסיפור רצח אמנון בידי אבשלום, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנֻסוּ ... וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עמיחור"
  • בחוקי עיר מקלט, שנועדה להגן על אדם שהרג בשגגה, הכתוב משתמש רק בפועל 'נ-ו-ס' (ראה: שמות כא יג, במדבר לה טו, דברים יט ד, יהושע כ ג).
  • משה נס מהנחש ליד הסנה (שמות ד ג), וברח מפרעה לאחר רצח המצרי (שמות ב טו)

למילה לנוס יש הרבה מילים נרדפות עם משמעות שונה במקצת: להמלט, לסגת, לחמוק, לצאת, לברוח, להחלץ, לנטוש, לעזוב, ולערוק.

מהשימוש בפועל 'נ-ו-ס', בסיפורי האבות עד תקופת דוד, ניתן להבין: שאדם שלא חטא נס, וחוטא בורח.

מכאן ניתן להבין שאשת פוטיפר סינגרה על יוסף ולא טענה שיוסף חטא לאדונו. יוסף שמע את אשת פוטיפר אומרת לאנשים ולפוטיפר שהוא נס. לכן יוסף שתק ולא הגן על עצמו, ופוטיפר לא הוציא את יוסף להורג, אלא רק הפריד בינהם.