ביאור:בראשית לט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לט יט: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט יט.

וַיִּחַר אַפּוֹ[עריכה]

וַיִּחַר – כעס, חימה, רוגז, איום, משמיע רעש של נחירה.

  • "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד" (בראשית ד ה) - הביא לרצח של הבל
  • "וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד: כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לד ז) - הביא להריגת שכם ואנשיו.
  • "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (ביאור:בראשית ל ב) וכאן אין הריגה.

כלומר ביחסי גבר ואשתו, 'כעס גדול' עדיין נמוך בהרבה מכעס על אדם אחר.

"וַיִּחַר אַפּוֹ" - על מי ועל מה?
לא כתוב על מי פוטיפר כעס. אבל הוא לא פקד בו במקום כיהודה: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד).

  • פוטיפר לא חקר ולא עשה משפט, לאומת אחשורוש שאחרי "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים, כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (ביאור:אסתר א יג).
  • פוטיפר לקח לה את העבד היפה שהיא קיבלה "לְצַחֶק בִּי".
  • פוטיפר הפריד את יוסף ממנה "וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם, אֲשֶׁר אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" (ביאור:בראשית לט כ).

פוטיפר כעס על שניהם שקילקלו לו את היום. אשתו מבזה אותו ורוצה לצחק עם העבד, העבד לא מבצע את פקודות אדוניו, הוא הפסיד את העבד שהביא לו את ברכת אלוהים, הוא לא יוכל לאמץ את העבד כבנו ויורשו. אשתו הרסה לו את התוכניות.

המעובדה שפוטיפר לא הרג את יוסף, ניתן להבין שרוב כעסו היה על אשתו.

אולם הכל התקיים לפי תוכנית אלוהים: עכשו יוסף ילמד על נכבדי המלך "אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ" ויגדיל את מוקיריו.

מדוע יוסף לא ענה?[עריכה]

  1. ליוסף היה זמן להסביר לפוטיפר, אם פוטיפר היה גוזר עליו מוות, כמו שלתמר היה זמן לענות ליהודה שגזר עליה: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד), והיא ענתה: "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית לח כה).
  2. יוסף לא רצה לפגוע באשת פוטיפר כל עוד חייו אינם בסכנה.
  3. יוסף לא רצה לפגוע בכבודו של פוטיפר, שאשתו לא מכבדת אותו.