ביאור:בראשית לט יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לט יג: "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה."


וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.
-- בראשית לט, יד

וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ וַיָּנָס הַחוּצָה[עריכה]

עד לרגע שיוסף נס החוצה היא חשבה שהוא יסכים לשכב איתה. היא היתה שמחה מאוד וחיכתה בסבלנות שהוא יתפשט.
והנה הוא נס! היא הוכתה בתדהמה.

חוק[עריכה]

  1. חוקי חמורבי מספר 129 - "אם אשת איש נמצאה שוכבת עם איש אחר - יקשרו את שניהם יחד ויזרקו אותם למים. הבעל רשאי לחון את אשתו, והמלך רשאי לחון את משרתו."
  2. חוקי משה - "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת: לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד" (דברים יז ו) (אפשרי שהחוק היה קיים בתקופת יוסף במצרים)
  • כאן היו עדים שראו את יוסף בורח ללא בגדו מהבית, והבגד נשאר בידי האישה.
  • יוסף לא נמצא שוכב עם אשת פוטיפר.
  • הוצאה להורג היא זכות של בית משפט בלבד - פוטיפר היה חייב להביא את יוסף למשפט אצל פרעה - והוא לבטח לא רצה את זה.
  • לא היה עד למקרה עצמו. היו רק הצדדים וכל אחד טוען את טענותיו מה קרה - לפי חוקי משה ניתן למצוא את יוסף אשם, אבל לא להרוג אותו.

מה יוסף חשב שיקרה?[עריכה]

  • יוסף לא רצה לשכב איתה. הוא הסביר לה שזה בניגוד לחוק, כדבריו: "וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית לט ט).
  • ליוסף היה לו זמן לחשוב בזמן שהוא התפשט. אבל הוא החליט לברוח ערום החוצה.
  • האם יוסף רצה שאשת פוטיפר תפגע ותומת? האם הוא שנא אותה למוות?
  • יוסף לא צעק ולא התלונן בבורחו, ייתכן שהוא לא ידע שיש אנשים בסביבה. הוא השאיר לה לפתור את הבעיה.
  • אם אשת פוטיפר תדבר ראשונה יוסף ידע איך להגיב.
  • יוסף ידע שקיימת סכנה שהוא יומת. ייתכן שהוא האמין שפוטיפר לא יהרוג אותו בניגוד לחוק, ושאלוהים יציל אותו, הן החלומות שלו לא התגשמו עדיין.
  • ייתכן שיוסף הבין שאלוהים רוצה להזיז אותו ממקומו, ולפתוח לו אפשרויות חדשות, כאומרו לאחיו: "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ביאור:בראשית מה ה).
  • יוסף ידע שבית הסוהר של נכבדי המלך נמצא בחצרו של פוטיפר ככתוב: "וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר: מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם" (בראשית מ ג). יוסף הכיר את הסוהרים שייתכן שעבדו בשבילו, וחשב שלשם הוא ישלח.
  • בהמשך יוסף שתק לגמרי, ולא העליב או גילה אודות אשת פוטיפר להגנתו. פוטיפר לא שאל אותו דבר. וכאשר פוטיפר רק כעס "וַיִּחַר אַפּוֹ" (בראשית לט יט) ולא ציוה כיהודה: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד), או כאחשוורוש: "תְּלֻהוּ עָלָיו" (ביאור:אסתר ז ט) או כדוד המלך: "כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת" (שמואל ב יב ה), יוסף הבין שגזר דינו לא יהיה מוות.

מה היו האפשרויות של אשת פוטיפר?[עריכה]

  • אנשי הבית ראו את יוסף בורח ללא בגדו - ייתכן שערום לגמרי.
  • אנשי הבית ידעו שכולם היו בחוץ, ורק אשת פוטיפר ויוסף היו בבית.
  • סביר שפוטיפר ישמע ויחקור מה קרה.
  1. היא יכלה לשתוק ולקוות שיוסף יסביר שהוא נפגע בתאונה ולכן רץ החוצה. אבל בגדו נשאר שלם ולא היה מכוסה בדם.
  2. היא יכלה להאשים את יוסף, וכך היא תנצל והוא ייתכן שיומת.
  3. היא יכולה להאשים את פוטיפר שהביא לה עבד עברי לתוך הבית.
  • לבטח אשת פוטיפר אהבה את יוסף היפה, אבל עכשו היא היתה בסכנת מוות או הדחה לבית אביה, והיא היתה חייבת לבחור את מי להציל.