קטגוריה:בראשית מ כא

כדי לשרת את פרעה במשתה הובאו שני השרים: שר המשקים ושר האופים, ככתוב: "וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). כנראה לפרעה לא היתה ברירה כי לא היו לו מחליפים. לכן, לאחר המשתה, פרעה השיב "אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה".

לשר האופים היה עתיד שונה. לא ברור כמה זמן אחרי המשתה, ולא ברור אם עבירה נוספת נעשתה, אבל שר האופים נתלה.

נראה ששר האופים ושר המשקים חטאו לפרעה במעשה אחד, ביחד (ולא עניין הזבוב והאבן שהם ארועים עצמאיים ונפרדים). נראה שפרעה לא ידע מי מהם הוא המנהיג והוא אשם יותר, אולם לפרעה לא היתה בעיה לתלות את שניהם. בהיותם בכלא, מחכים לגזר דינם, שר המשקים ושר האופים חלמו חלום בלילה אחד.

• החלום של שר האופים הראה דברים רעים ביותר: השר הולך עם סלים של דברי מאפה על ראשו, וציפור אוכלת אותם. החלום אינו טוב: המלך יקבל אוכל מזוהם ואכול, כדימוי שציפורים יאכלו את בשר השר. סביר ששר האופים הבין שזה חלום רע, והוא נמנע מלספר ליוסף את חלומו, והיה זועף (ביאור:בראשית מ ו)
• החלום של שר המשקים הראה דברים טובים ביותר: גפן גדלה, מגדלת אשכולות של ענבים, שר המשקים סוחט/שוחט את הענבים לכוס המלך, ושם ביד המלך. החלום הוא טוב וחוזה עתיד טוב, ולכן שר המשקים היה צריך להיות שמח. לשר המשקים לא היתה סיבה להיות זועף, ובכל זאת הוא היה זועף ביחד עם שר האופים.

אם שר המשקים היה מגיע למשתה, לכבוד יום הולדת פרעה, זועף, עצוב ומודאג כמו שר האופים, סביר שפרעה היה תולה גם אותו ביחד עם שר האופים.

לכן, כאשר יוסף שחרר את שר המשקים מהכפיה והפחד שלו משר האופים, שר המשקים הפסיק לדאוג והתאושש, וכך הוא הלך למשתה פרעה שמח ובהרגשת בטחון. פרעה ראה ששר האופים זועף, ושר המשקים שמח, והבין ששר האופים הוא המנהיג, הוא גרם לחטא, והוא מודה באשמתו, ולכן תלה רק אותו.

כך כאשר יוסף הרגיע ושימח את שר המשקים הוא הציל את חייו, ושר המשקים היה חייב לסכן את חייו למען יוסף, ולנסות לעזור ליוסף בזמן המתאים (ביאור:בראשית מא ט) בצורה שתביא תועלת מירבית ליוסף ופרעה.