פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
השאלות
(א – כג)
למה פעמים אומר משקה ואופה ופעמים אומר שר המשקים ושר האופים, למה כפל לאדוניהם למלך מצרים, וכפל על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים. מ"ש איש חלומו איש כפתרון חלומו המשקה והאופה הוא לשון מסורס ובלתי מדויק. איך הכיר יוסף מן חלומותיהם ששר המשקים יושב על כנו ושר האופים יתלה. מ"ש כי אם זכרתני אתך מלת כי אם בלתי מדויק, וכפל זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה:
(א) "חטאו משקה מלך מצרים והאפה". הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול יען שהיה משקה המלך, שמצד זה גם חטא קטן לגדול יחשב, וז"ש שהמשקה חטא מצד שהוא משקה מלך מצרים, כי אצל אחר לא יחשב זה לחטא כלל, והאופה חטא מצד עצמו שהוא חטא גם אצל אופה אחר. אולם כשנדקדק בפ' זאת לפעמים יקראם בשם משקה ואופה, ולפעמים יקראם בשם שר המשקים ושר האופים, ומזה מבואר כפי שכבר העירו המפ' שהיה בחצר מלכותו של פרעה, כמו שהוא גם היום בחצרות המלכים, שהמלך ימנה שרים גדולים מרואי פניו, שר אחד יקרא שר המשקים שהוא יתן הכוס על כף פרעה לכבוד ולתפארת, ושר אחד יקרא בשם הכבוד שר האופים שהוא יביא על שלחן המלך מכל מאכל פרעה מעשה אופה, אולם השרים האלה שהם שרים גדולים ונכבדים לא יעסקו בעצמם לעשות היין ולאפות הפת, רק הם יש להם עבדים אומנים במלאכות אלה והם נאמנים לאדוניהם שנכון לבם בטוח שלא יחטאו באומנותם, כי כל חטא ופשע שימצא בפת בג המלך וביין משתיו לא יעניש המלך את החוטא לבד רק את השר המופקד על זה מן המלך, שהוא קבל עליו אחריות של האומנים שהפקיד במקומו לעבוד עבודתו, עפ"ז ספר כי חטאו המשקה והאופה, שהם האומנים שמנו אותם השרים, ובאר ג"כ כי חטא המשקה היה קטן מחטא האופה ולא יחשב חטא רק מצד שהוא משקה מלך מצרים כנ"ל ובאר שחטא המשקה והאופה שהם האומנים היו לאדניהם, המשקה חטא לשר המשקים אדוניו והאופה לשר האופים, ועקר החטא היה "למלך מצרים", ועז"א במדרש רבנן אמרי שר המשקים זבוב נמצא וכו' לאדוניהם בתשמיש אדוניהם, ר"ל המשרתים הקטנים חטאו בתשמישם ואומנתם לאדוניהם, ר"ל לשר המשקים ושר האופים:
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ב) "
ויקצף. "הנה הגם שכשנבחין חטא המשקה והאופה בבחינת העבדים היה חטא האופה גדול ביתר שאת מן חטא המשקה וכנ"ל, כשנבחין החטא בבחינת השרים חטא שר המשקים גדול מחטא שר האופים, כי שר האופים לא חטא מאומה, אחר שהוא אינו אופה את הפת בעצמו רק ע"י האופה, מאין היה לו לדעת כי נמצאו צרורות בהלחם, וא"כ הוא בעצמו לא חטא מאומה רק שהוא נכנס בערבות בעד האופה משרתו שהוא הוא החוטא ואשם, אבל שר המשקים חטא בעצמו שהלא היה יכול לראות את היין בכוס אם הוא נקי מזבובים, ולמה לא בדק את הכוס תחלה, נמצא שאם היה קצף פרעה על העבדים הקטנים היה קוצף על האופה בעצם וראשונה ועל המשקה אחריו כטפל ובלתי עקר בהחטא, אבל יען כי "
קצף המלך על שני סריסיו" שהם השרים שהם הצריכים ליתן דין וחשבון ע"ז לפני המלך, היה עקר הקצף על"
שר המשקים" שהוא פשע בעצמו, ואחריו "
על שר האופים", שלא חטא בעצמו רק מצד הערבות. והנה עקר ספור זה הוא להודיענו איך סבב ה' בהשגחתו המיוחדת סבובים שיעלה יוסף לגדולה, שזה נסתבב ע"י שקצף פרעה על עבדיו ונתנם במשמר ששם נמצא יוסף, ועי"כ נזכר אל פרעה, וכמ"ש במד' הקציף הקב"ה אדון על עבדיו כדי ליתן גדולה לצדיקים, פרעה קצף על עבדיו כדי לתת גדולה ליוסף, ואם היה יוסף פותר את החלום כפי מה שהיה ראוי לשני השרים האלה בדין ובמשפט, ששר המשקים יתלה על העץ ושר האופים יושב על כנו, לא היה יוסף עולה לגדולה, כי היו חושבים שפתר להם כן מפני שהסברא היתה נותנת שישפטו כראוי להם עפ"י חטאם, ששר המשקים היה חוטא יותר משר האופים, אבל אחר שפתר יוסף הפך ממה שהיה ראוי עפ"י היושר והסברא, ונתקיים כן, מזה ראו שהוא איש אשר רוח אלהים בו כמו שיתבאר, לכן צריך להקדים ההצעה הזו, שלפי עומק הדין היה ראוי ששר האופים יצא חפשי ושר המשקים יתלה, שזה היסוד הראשון לגדולת יוסף:
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ג - ד)"
ויתן". עתה יספר איך הזמין ה' בהשגחתו שיכירו את יוסף, כי היה מהשגחת ה' שנתן אותם במשמר בית שר הטבחים לא במשמר אחר, וששר הטבחים נתן אותם "
אל בית הסהר במקום אשר יוסף אסור שם", וגם היה בהשגחת ה' "
שהפקיד את יוסף אתם לשרת אותם" ולא נתן להם משרת אחר, וגם שנתעכבו "
במשמר ימים" שהוא שנה תמימה, שעי"כ היה רגיל עמהם וערב לבו לשאול אותם מדוע פניהם רעים, שלא היה שואל מהם כזאת אם לא התחזק אצלם למשרת נאמן ימים רבים:
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ג - ד)"
ויתן". עתה יספר איך הזמין ה' בהשגחתו שיכירו את יוסף, כי היה מהשגחת ה' שנתן אותם במשמר בית שר הטבחים לא במשמר אחר, וששר הטבחים נתן אותם "
אל בית הסהר במקום אשר יוסף אסור שם", וגם היה בהשגחת ה' "
שהפקיד את יוסף אתם לשרת אותם" ולא נתן להם משרת אחר, וגם שנתעכבו "
במשמר ימים" שהוא שנה תמימה, שעי"כ היה רגיל עמהם וערב לבו לשאול אותם מדוע פניהם רעים, שלא היה שואל מהם כזאת אם לא התחזק אצלם למשרת נאמן ימים רבים:
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ה) "
ויחלמו". כבר אמרנו שלפי שורת הדין היה ראוי ששר המשקים יענש ושר האופים יצא לחפשי, אמנם בעבדיהם שהם המשקה והאופה שמסתמא ישבו גם הם בבית הסוהר שהם החוטאים לאדוניהם, היה ראוי שהמשקה יצא חפשי והאופה יתלה, וא"כ החלום שחלמו שפתרונו הוא ששר המשקים יושב על כנו ושר האופים יתלה, דין זה היה נכון במשפט העבדים שלהם שהם המשקה והאופה, לא במשפט השרים שהם שר המשקים ושר האופים, וז"ש "
ויחלמו חלום שניהם איש חלמו", ר"ל שכ"א חלם לו חלומו הראוי, ששר המשקים חלם לו ענבים ויין, ושר האופים חלם לו ממעשה אופה כ"א מאומנתו, וכן ר"ל שהיה החלום הראוי לו באשר הוא שר המשקים ושר האופים לא באשר הוא משקה ואופה, כי לזה חלם שנותן הכוס על כף פרעה וזה חלם לו סלי חורי שזה ישא השר לא העבד אשר תחתיו, אבל "
איש כפתרון חלמו", אם נעריך את כל איש מהם לפי הפתרון מבואר שלא יצדק הפתרון על השרים, רק על "
המשקה והאופה" שהם העבדים "
שהם ג"כ היו אסורים בבית הסהר", ועליהם היה פתרון זה צודק לפי הדין, ומזה מבואר שפרעה דן אח"כ את השרים לפי המשפט הראוי לעבדיהם, כי באשר נכנסו בערבות בעד עבדיהם, פקד עליהם את עון עבדיהם וזה דבר חדש ומתמיה:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ז) "
וישאל את סריסי פרעה". כבר אמר החוקר שהשר והעבד כשיהיו שניהם גרים בארץ נכריה או נתונים בשביה, יאהבו זל"ז כאלו הם אנשים שוים. וז"ש שהגם שהם סריסי פרעה ושרים גדולים, מצד שהם "
אתו במשמר בית אדניו", מצא את לבו לשאל אותם "
מדוע פניכם רעים היום", ר"ל שלא יפלא בעיני מדוע פניכם רעים אחר שאתם אסורים במשמר רק הפליאה מה יום מיומים:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ח) "
הלוא לאלהים פתרנים". ר"ל אחר שהחלום הוא הודעת גזרה מן השמים, א"א שיודיע אתכם גזרתו ולא הכין את הפותר, שא"כ ההודעה הוא לבטלה, ובמד' הלוא לאלהים פתרונים תלה הגדולה בבעליו, ר"ל שהחלום אינו מפאת המערכת או כח המדמה, רק הוא השפעה מה', וכן ישפיע עלי הודעה שאוכל לאמר לכם הפתרון:
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ט) "
בחלומי והנה גפן לפני". הבדל חלום שר המשקים והאופים ופתרונם הוא באופן זה, כי הנה משפט הזה של שרים הגדולים האלה בודאי הובא לפני השופטים הגדולים יודעי דת ודין, והם עיינו בו כל השנה ובודאי שפטו כהלכה שחטא שר המשקים גדול מן חטא שר האופים, וכפי מה שכתבנו למעלה, ועד עתה היה הדבר עומד ששר האופים יצא זכאי בדינו ושר המשקים יתלה, אולם באותם שלשה ימים שנמשך מן פתרון יוסף עד יום הולדת את פרעה, שהובא הדבר לפני המלך ויועציו, נשתנה הדבר שלא ישפטו לפי משפט השרים בעצמם רק לפי משפט עבדיהם שהם היו ערבים בעדם, שחטא האופה היה גדול מחטא המשקה, שע"כ יצא המשפט ששר האופים יתלה ושר המשקים יושב על כנו, וזה בעצמו הראו להם בחלום, ששר המשקים ראה בחלומו והנה גפן לפניו, שעד עתה לא היה לו אף ענבים וכ"ש יין, רק גפן בוקק ואין יבול בגפנים, ר"ל שלא היה מוכן שישוב אל כנו להיות לו ענבים ויין חמר, [משא"כ לשר האופים הראו שיש לו שלשה סלי חורי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אופה שפתו אפויה ומוכן לשרת את המלך כבתחלה] כי כן עמד משפטם עד עתה:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(י – יא) "
ובגפן". וראה בחלומו שפתאום צמחו "
בגפן" בוקק "
שלשה שריגם", שתיכף פרחו, וגם ראו כי "
כפרחת עלתה נצה", ר"ל שתיכף בעת שפרחו נצו ג"כ [כי הנץ הוא אחר הפרח], ותיכף "
הבשילו אשכלתיה ענבים", ואז ראה שנמצא "
בידו כוס פרעה, וששחט לתוכו את הענבים" וכל זה נעשה כרגע בעת החזיון:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(י – יא) "
ובגפן". וראה בחלומו שפתאום צמחו "
בגפן" בוקק "
שלשה שריגם", שתיכף פרחו, וגם ראו כי "
כפרחת עלתה נצה", ר"ל שתיכף בעת שפרחו נצו ג"כ [כי הנץ הוא אחר הפרח], ותיכף "
הבשילו אשכלתיה ענבים", ואז ראה שנמצא "
בידו כוס פרעה, וששחט לתוכו את הענבים" וכל זה נעשה כרגע בעת החזיון:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יב) "
ויאמר יוסף." פתר לו "
ששלשת השריגים" מורים על "
שלשת ימים", שעד עתה היה לך גפן בוקק, ר"ל שמשפטך היה שתמות, רק שבשלשת ימים אלה ישתנה דינך, שגפן בוקק גפנך פרי ישוה לו לתת היין אל כוס פרעה. וז"ש,
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יג) "
בעוד שלשת ימים". ישתנה דינך לטובה בשלשה ענינים. א] עד עתה היה משפטך לתליה, ועתה "
ישא ראשך" וימחל עונך. ב] ולא זאת לבד, כי "
והשיבך על כנך", היינו לביתך ולאחוזתך, שעד עתה הרוגי מלך נכסיהם למלך. ג] ולא זאת, כי גם "
ונתת כוס פרעה בידו" כאלו לא נמצא בך חטא כלל מעולם, וע"ז היה מורה הפריחה והנצה והענבים, שבאו תכופים זאח"ז שנמחל לו אחת אחת "
כמשפט". אמנם אמר אליו בל תדמה שבאמת אתה זך מפשע ותצא זכאי עפ"י המשפט והדין, לא כן הוא, שבאמת הדבר עומד "
כמשפט הראשון", שלפי משפט השופטים הלא שפטו אותך משפט מות, כי אתה חייב מיתה מצד "
אשר היית משקהו", ופשעת בדבר שלא השגחת להסיר זבובי מות מכוס המלך, וזה המחייב שלא תנקה במשפטך, רק מה שתצא זכאי הוא כדי שעל ידך אצא גם אני לחפשי, שאני אסור פה בחנם בלא פשע. ועז"א,
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יד) "
כי אם זכרתני אתך". וכדי שאצא אני לחפשי על ידך ישתנה דינך עתה ממות לחיים, [ועז"א מלת כי אם, היינו שרק בעבור זה תצא חפשי], ובאר לו שאתה מחויב להוציא אותי מן הבור משלשה טעמים. א] מצד החיוב אחר שעל ידי תצא אתה לחפשי ותעלה לגדולה, שזה יסובב ע"י פתרוני, א"כ אתה מחויב לשלם לי טובה תחת טובה, ועז"א "
זכרתני אתך כאשר ייטב לך", מלת אתך מורה שיש לי חלק בזה במה שייטב לך, וצריך אתה לזכור אותי כשותף בטובה זאת. ב] שגם אם לא היית חייב לי תשלומי גמול ראוי שתעשה זה מצד החסד, ועז"א "
ועשית נא עמדי חסד". ג] שאם היה זה דבר קשה תוכל לאמר שאינך רוצה לטרוח בזה, אבל הלא תוכל לפעול זאת בדבור קל, שאם רק "
והזכרתני אל פרעה" אם רק תזכיר לפניו שאחד יושב בבית הסוהר בלא פשע בזה "
תוציאני מן הבית הזה":
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טו) "
כי גנב" וגו'. באר הדבר איך בדבור קל אל פרעה יוציאהו לחפשי, כי אין לאדוני שום זכות לכלוא אותי פה בבית הסהר, שזה לא יוכל לעשות רק אם אני עבד באמת, שאז יכול האדון לעשות עם עבדו מה שרוצה, וזה אינו אמת, כי "
גנב גנבתי מארץ העברים", ואיני עבד באמת, וכן אין לו כח לעצור אותי בבית האסורים, ע"י שחטאתי איזה חטא שמגיע לי מאסר דרך עונש, עז"א "
וגם פה לא עשיתי מאומה", והביא ראיה שלא חטא מאומה באשת אדוניו, "
כי שמו אתי בבור", שאם הייתי חוטא באשתו באמת הלא היה הורג אותי בדין, וממה ששם אותי בבור מבואר שיודע שאתי הצדק ולא עשה זה רק לחפות על אשתו כנ"ל:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז – יז) "
אף אני בחלומי". חלום שר האופים היה בהפך מחלום שר המשקים, שהוא חלם שראה שלשה סלי חורי על ראשו, ובסל העליון היה מכל מאכל פרעה, וכבר היה מעשה אופה שהיה עד עתה פתו אפויה ומזומן לעלות על שלחן המלך, לא כשר המשקים שראה גפן בוקק כי משפטו עמד עד היום שיצא נקי וישוב על כנו, רק עתה בא עוף השמים והוא אכל אותם תחת שיאכל המלך. וע"ז פתר לו יוסף,
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז – יז) "
אף אני בחלומי". חלום שר האופים היה בהפך מחלום שר המשקים, שהוא חלם שראה שלשה סלי חורי על ראשו, ובסל העליון היה מכל מאכל פרעה, וכבר היה מעשה אופה שהיה עד עתה פתו אפויה ומזומן לעלות על שלחן המלך, לא כשר המשקים שראה גפן בוקק כי משפטו עמד עד היום שיצא נקי וישוב על כנו, רק עתה בא עוף השמים והוא אכל אותם תחת שיאכל המלך. וע"ז פתר לו יוסף,
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יח – יט) "
ששלשת הסלים" מורים ג"כ "
שלשת ימים". ושהראו לו שהגם שעד עתה היה מוכן לשוב על כנו באלה השלשה ימים ישתנה דינו לרעה, וישא פרעה את ראשך מעליך, ר"ל עד עתה היה ראשך בחשיבות ועתה ישאנו מעליך ותלה אותך על עץ:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יח – יט) "
ששלשת הסלים" מורים ג"כ "
שלשת ימים". ושהראו לו שהגם שעד עתה היה מוכן לשוב על כנו באלה השלשה ימים ישתנה דינו לרעה, וישא פרעה את ראשך מעליך, ר"ל עד עתה היה ראשך בחשיבות ועתה ישאנו מעליך ותלה אותך על עץ:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כ) "
ויהי ביום השלישי". עתה יספר איך נעשה השנוי הזה ואיך הפכו ללענה משפט, והלא כפי המשפט והצדק היה ראוי שיקיים המלך משפט השופטים ששפטו עד עתה, ששר האופים זכאי בדינו ושר המשקים חטא ואשם, אמר כי "
פרעה עשה משתה לכל עבדיו", והוא כי אצל מלכי בית פרעה וכן אצל רוב מלכי קדם, השרים היה דינם שוה עם העבדים ונקראים בשם עבדי המלך, כי מן עבדיו היה בוחר את השרים שרי מלכותו, והגם שעלו למדרגת שרים לא יצאו גם ממעמדם הקודם שהיו עבדי המלך, וכשהיה מזמין את שרי המלך היו הם מיועדים לבדם בתור שרים, וכשהיה מזמין את עבדיו היו הם מיועדים עם יתר עבדיו ומשרתיו בתואר עבדים, ואם היה פרעה עושה משתה זאת אל שרי המלך והיו גם הם נקראים לפני המלך בתואר שרים, היה משקיף על משפטם לפי מדרגתם שהם שרים שאין עליהם לאפות את הפת בעצמם, ממילא היה יוצא המשפט ששר האופים לא חטא כלל, כי הוא לא השחית צרור בלחמו, ושר המשקים חטא במה שלא בדק הכוס, אבל אחר שפרעה עשה משתה זאת אל עבדיו, נקראו לפני המלך בתואר עבדים, ולפ"ז דינם שוה עם עבדיהם שהם המשקה והאופה, שהאופה היה חייב מיתה, וה"ה שר האופים שהוא ערב בעדו. וז"ש "
ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו", לא אל שריו ביחוד, ועי"כ "
וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו", ונפקדו בתואר עבדים לא בתואר שרים. וזה היה הסבה, כי,
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כא – כב) "
וישב את שר המשקים על משקהו". כי נפקד לטוב שבאותה סעודה יתן את הכוס על כף פרעה, "
ואת שר האופים תלה". ובכ"ז אל תחשוב שהיה זה דבר הרגיל, שבאמת היה הפך היושר והצדק, רק "
כאשר פתר להם יוסף", שזה גרם פתרון יוסף, שע"י פתרונו סבב ה' שיהיה כדבר הזה כדי שיעלה יוסף לגדולה. וע"ז אמר במדרש אירע לזה מה שנאמר לו ולזה מה שנאמר לו, ר"ל שלא היה עפ"י משפט רק מצד שכן נאמר לו מפי יוסף:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כא – כב) "
וישב את שר המשקים על משקהו". כי נפקד לטוב שבאותה סעודה יתן את הכוס על כף פרעה, "
ואת שר האופים תלה". ובכ"ז אל תחשוב שהיה זה דבר הרגיל, שבאמת היה הפך היושר והצדק, רק "
כאשר פתר להם יוסף", שזה גרם פתרון יוסף, שע"י פתרונו סבב ה' שיהיה כדבר הזה כדי שיעלה יוסף לגדולה. וע"ז אמר במדרש אירע לזה מה שנאמר לו ולזה מה שנאמר לו, ר"ל שלא היה עפ"י משפט רק מצד שכן נאמר לו מפי יוסף:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כג)"
ולא זכר שר המשקים". במדרש כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן, קושר קשרים ומלאך בא ומתירן, א"ל הקב"ה את שכחו ואני לא אשכחהו, הה"ד ולא זכר שר המשקים, ד"א שר המשקים שכחך ואני לא אשכחך, כבר הבדלתי (ישעיה סימן י"ז) בין "
שכח" ובין "
לא זכר", שלא זכר מורה על פעולת הזכירה ע"י איזה פעל, וידוע שהפעלים ישמשו לפעמים על הויית הפעל ולפעמים על קיום הפעל, כמו יהי רקיע הויית הפעל, כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם קיום הפעל, ובפי' הראשון מפרש ולא זכר על קיום הפעל שלא נתקיים בזכרונו ע"י ה' שא"ל את שכחו, ר"ל שצוה שיצא מזכרונו כדי שאני לא אשכחהו, שעי"כ נתארך עד שחלם פרעה ועלה לגדולה, ובפי' הב' מפרש ולא זכר על התחלת הזכירה שלא רצה לזכרו כלל. ובמד' ששכחו יען שבטח יוסף עליו והראה לו ה' כי כל האדם כוזב, ועז"א ולא זכר שר המשקים, דייק שם שר המשקים שמיותר להורות אבל הקב"ה זכרו:
הערות
והנה בס' העקדה האריך בזה בענין החלומות ופתרונם, ותמצית דבריו כי פותרי חלומות פותרים בענינים החלקיים, וצריכים לדעת עניני החולם ופרטיו, למשל תכונת האיש מזגו וטבעו ועסקיו ובני ביתו והזמן וחברת האנשים שמתחבר עמהם וכדומה, אבל פתרוני יוסף ודניאל שהיו ברה"ק שמשיג הענינים הכוללים ויורד מן הכולל אל המיוחד ומן הסבה עד סוף המסובבים, ולכן לא היה צריך גם אל הגדת החלום כי ידעו מצד שרשו למעלה וסבתו, ובזה תבין מ"ש במד' והנה גפן לפני אלו ישראל, ובגפן שלשה שריגים זה משה ואהרן ומרים, ר"ל שאחר שהכיר שהוא ענין כולל מבואר שלא היה דבר נוגע לשרים המיוחדים האלה בלבד רק לענין כולל, וגם זה רמזו בהחלום, ר"ל שהצלת שר המשקים ותלית שר האופים גרם גדולת יוסף, וגדולת יוסף היה סבה לשירד יעקב למצרים וזה היה סבה לשעבוד והשעבוד היה סבה לגאולה ע"י שלשה רועים, וזה רמז במ"ש ובגפן שלשה שריגים, ר"ל שזה יגרום שר המשקים, וזה רמז לו במ"ש כי אם זכרתני אתך שזה אחרית החלום ותכליתו, כי יוסף שהכיר את הכולל ידע סוף המסובבים. וכן יתר הדרושים שדרשו חז"ל בפרק גיד הנשה על פתרון חלום שר המשקים מיוסדים על קוטב זה, שר"ל שכל אלה הדברים מסובבים מחלומו, כי גם גאולת מצרים לא היה התכלית האחרון, רק התחלה לארבע גליות וגאולות עד הגאולה האחדונה באחרית הימים, וזה רמזו בחלום שר האופים שלשת סלי חורי ג' מלכיות כמ"ש במד', ור"ל שע"י שנתלה ונתגדל יוסף נסתובב כל הנ"ל, ובאשר ראה יוסף שהמסובבים הטובים נרמזו בחלום שר המשקים והמסובבים הרעים בחלום שר האופים, אמר אתה בשרתני בשורה רעה וכו' כמ"ש במדרש:
