קטגוריה:בראשית מ ח
נוסח המקרא
ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
וַ/יֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔י/ו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּ/פֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑/וֹ וַ/יֹּ֨אמֶר אֲלֵ/הֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲ/ל֤וֹא לֵֽ/אלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ לֵיהּ חֶלְמָא חֲלַמְנָא וּפָשַׁר לֵית לֵיהּ וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ פֻּשְׁרַן חֶלְמַיָּא אִשְׁתַּעוֹ כְעַן לִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ לֵיהּ חֵילְמָא חֲלֵימְנָא וּפְשַׁר לֵית לֵיהּ וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ פּוּשְׁרַן חֶלְמַיָיא אִשְׁתְּעוּ כְּדוֹן לִי: |
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מ (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
הלא לאלהים פתרונים. רוצה לומר כי הוא יפתור ונתחכם שלא יחשבוהו כי מתגדל בדבר ואמר כי ה' יש לו פותרי חלומות הרבה והוא אחד מהם, והוא אומרו ספרו נא לי:
עוד נתכוין באומרו פתרונים לשון רבים על דרך אומרם בהרואה (נה ב) כי כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים ופתרו חלום של רבי בנאה ומה שפתר זה לא פתר זה וכולם נתקיימו ע"כ. וזה הוא אומרו לאלהים פתרונים פי' שימצא לחלום הרבה פתרונים וכולם צודקים. ודקדק לומר תיבת נא לב' טעמים הא' כי פתרון החלום לא יצדיק אלא אם יפתרנו ביומו ולא לאחר זמן כי כל דברי החלום יכונו יחדיו ביומו, וכמו כן תמצא שאין מתענין תענית חלום אלא ביומו ואפילו בשבת (שבת דף יא.) לזה אמר ספרו נא לי פירוש עתה לשלול שלא יאחרו עד יום או יומים אחר שיוסר עצבון נפשם:
וטעם ב' על דרך אומרם ז"ל (ברכות דף נה:) כי החלומות הולכים אחר הפה ולזה חש יוסף שיקדימו לספר חלומותם לזולת מבלעדיו ויתקיים פתרון הזולת לזה אמר ספרו נא פי' עתה ספרו לי כדי להקדים פתרונו. והגם שאמרו בפ' הרואה כי כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים וכולן פתרו חלומו של רבי בנאה וכמו שכתבנו בסמוך. אומר אני כי דוקא אם לא יהיו הפתרונים סותרין זה את זה אבל אם היו סותרים כמו שתאמר ראשון יאמר כי יוציאוהו מהמשמר לגדולה ושני יאמר שם ישב עד מות אין מתקיים אלא ראשון, ולזה אמר יוסף ספרו עתה שבזה יבטח כי יתקיים פתרונו:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ ח.
חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ
ההצהרה לא ברורה:
- האם אין אפילו איש אחד מכל האנשים במקום שיפתרו את החלומות?
- או
- שאלנו מספר פותרי חלומות והם לא אמרו לנו דבר.
- או
- שאלנו מספר פותרי חלומות והם אמרו דברים לא משכנעים.
האם זאת היתה הזמנה לנסות לפתור? או בקשה להביא להם פותר חלומות מקצועי? או בקשה ללכת לביתם ולהיעץ עם אנשיהם?
וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים
יוסף ראה אותם זועפים, כלומר שניהם מאוד לא שמחו לחלום שלהם. אולי הם סיפרו אחד לשני את חלומם, וזה עשה אותם עוד יותר מדוכאים.
נראה בהמשך, שהחלומות שלהם עוסקים במקצועם, וחושפים את הפחדים שלהם מטעויות וחטאים שיביאו למותם.
ידוע שהרבה אנשי-מקצוע חולמים על מחדלים אפשריים שיביאו לאובדנם.
הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי
יוסף לא נבהל מכל פרשני החלומות האפשריים. כל דברי קודמיו ורעיונתיהם היו כהבל בעינייו. רק לאלוהים פתרונים, ורק אני אדבר בשמו.
יוסף האמין שהחלומות הם מסר מאלוהים והדרכה, כשם שאלוהים הדריך את אביו בלכתו לחרן: "וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" {ביאור:בראשית כח יב), וכשם שאלוהים הדריך את יעקב איך לגרום לכבשים לשנות את צבעם: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב ... שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן" (ביאור:בראשית לא יב). ויוסף גם ידע שהוא עצמו חלם חלומות והוא מחכה להתגשמותם.
יוסף ידע שניתן לסובב כל חלום מטוב לרע ורע לטוב - הנה חייו שלו עצמו: כל דבר טוב הפך לרע, ומכל רע יצא טוב.
והנה נתנה לו הזדמנות זהב להביא טוב לנכבדי המלך כדי שהוא יוכל לבקש מהם: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (ביאור:בראשית מ יד).
- יוסף היה בטוח שהוא יוכל להבטיח להם דבר טוב, ובכל מקרה אם הם יומתו בקרוב אף אחד לא ידע שהוא אמר למתים שיהיה להם דבר טוב.
- הם נראו כל כך זעופים ומדוכאים שכל דבר שהוא יגיד יחזק את נפשם.
- לדעת שהמוות קרוב גם עוזר לאיש, כי הוא יודע שעליו לגמור את מלאכתו וללכת במנוחה וברוגע למוות אחרי שהיא סגר את כל עסקיו וקיבל את הדין. חוסר ידיעה לפעמים קשה יותר מידיעה ברורה.
- קיימת גם אפשרות שיוסף החליט לנסות את אלוהים ולהכריח אותו לבצע את דבריו עבורו, הרי איך הוא יגיע לשררה אם הוא עבד בבית הסוהר של פוטיפר?
משפט שלמה ומשפט השרים - השוואה
לשלמה באו שתי נשים שעסקו בזנות. הנשים רצו ילדים והחליטו ללדת ביחד כדי שכל אחת תוכל להניק את התינוקות כאשר השניה עובדת. נולדו שני בנים, שנראו דומים ביותר. בלילה, אחד התינוקות מת. אחת הנשים גילתה שהתינוק בזרועותיה מת והיא החליפה עם תינוק רעותה. הנשים החליפו מספר פעמים, וייתכן שגם הן לא ידעו של מי החי והמת. הן הלכו למשפט אצל שלמה. כל אחת טענה ששלה החי. רק הנשים יכלו לדעת מה קרה. לא היה למלך פתרון אלא להעניש את שתיהן בחיתוך התינוק החי. הנשים הגיבו, ולפי תגובת הנשים שלמה פסק מי היא האם המועדפת. (ביאור:מלכים א ג טז - כז).
- סיפור שרי המלך הוא משפט דומה.
שני שרים הואשמו ביחד שהם הרגיזו את המלך בעניין אחד. כל אחד מהשרים חשב שהוא שותף לעבירה (בהמשך שר המשקים אומר למלך: "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מא ט)). המלך לא ידע איך למצוא מי המנהיג האשם ומי השותף הנספח, כי החלש סרב להודות בחולשתו, ולכן העניש אותם ביחד בכליאה. המלך רצה שהם יספרו אחד על השני וכך האמת תצא לאור. שני השרים חלמו את מאוויים, והם העידו לפני יוסף. יוסף ראה ששניהם זועפים, אולם שר המשקים התנדב לדבר ראשון כי הוא האמין שחלומו הוא טוב, וידיו נקיות יותר. שר המשקים סיפר חלום שמכיל חיים, פריחה והצלחה, ואכן יוסף הודיע לו שעתידו יהיה טוב. שר המשקים שמח. אז שר האופים החליט גם הוא לדבר. הוא לא היה יכול לשנות את חלומו כי הוא כבר סיפר את החלום לשר המשקים. חלומו דיבר על דברים רעים. יוסף הבין ששר האופים, בגלל חלומו הרע, כפה על שר המשקים להיות זועף למרות חלומו הטוב, כלומר שר האופים הוא המנהיג החזק ושר המשקים הוא הנספח החלש. תגובת השרים הראתה ליוסף מי האשם, וכך הוא פסק. כאשר השרים הופיעו לפני המלך: שר המשקים היה שמח, ושר האופים עצוב, וכך ידע המלך מי הפושע שמודה באשמתו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מ ח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.