רשב"ם על בראשית מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רשב"ם על בראשית · מ · >>

(ד). ויפקד שר הטבחים: מינהו על כל צורכי האסורים שם:
ויהיו ימים: שנה שלימה כדכתיב ימים תהיה גאולתו, וכן ימים או עשור:

(ה). איש כפתרון חלומו: חלום הראוי לפתרון, הנראה שהוא עיקר ולא חלום של הבלים:

(ח). ופותר אין אותו: כמו ואין פותר אותו, וכן ביחזקאל ועושים אינם אותם:

(י). כפורחת עלתה נצה: שכן המנהג ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים:

(יא). ואשחט: כתרגומו:

(יג). ישא פרעה את ראשך: כמו שאו את ראש כל עדת וגו', ימנה אותך םרעה בתוך עבדיו:
והשיבך: כדי להשיבך על כנך, וכן כתוב וישא את ראש שר המשקים בתוך עבדיו, אבל והשיבך ה' מצרים, פירושו, וישיב אותך:

(יד). כי אם זכרתני אתך: כלומר כל כך אני בטוח שתשא חן בעיני פרעה שאם תזכרני וגו', ידעתי כי יכל תוכל להוציאני מן הבית הזה, שהרי לא פשעתי כאן כלום כשאר אסורים, וגם לא מן הדין אני עבד כי גונב גנבתי וגו', וגם פה לא עשיתי מאומה וגו', ואיני חייב לא עבודה ולא בית האיסור להיות אסור כאן:

(טז). כי טוב פתר: נכרין דברי אמת:
סלי חרי: מנוקבים כמו חורי עפר וכפים ואורגים חורי, לפיכך יכול היה העוף אכול דרך נקבי אריגת הסל:

(יט). ישא פרעה את ראשך: ממש מעליך וזה אינו נשיאות של חשבון, אלא של זקיפת תלייה:

(כג). ולא זכר שר המשקים את יוסף: מיד בצאתו כמו שביקש ממנו יוסף כי אם זכרתני אתך, וישכחהו זמן מרובה אחרי כן, עד שעה שהק' עשה ליוסף ניסים והוצרך להזכירו: