רשב"ם על בראשית לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רשב"ם על בראשית · לט · >>

(א). שר הטבחים: על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו:

(ו). ולא ידע אתו מאומה בבית כי אם הלחם אשר הוא אוכל: לא היה מעיין ומביט כלל בכל צורכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השולחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם כדכתיב עבד לחם רב, וכן, כי לפני לחמי אנחתי תבא מאכלי:

(ח). לא ידע אתי: מכל צורכי ביתו לא היה רואה עד שעת אכילה:

(ט). ולא חשך ממני: מלהיות שליט על הכל כי אם אותך:

(י). להיות עמה: נזהר היה אפילו להתייחד עמה עד שארע מעשה שנשאר יחידי בעל כרחו לעשות מלאכת צורכי הבית כדרכו, ואירע באותו יום שלא נותר איש בבית. ומדרש אגדה שהלכו לראות נילוס נהר מצרים שעלה על כל גדותיו:

(יד). ואקרא בקול גדול: לפי שאתם רחוקים ממני, שאילו לא הרימותי קולי היה שוכב עמי בעל כרחי: