אבן עזרא על בראשית מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על בראשית · מ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

חטאו — חטא מוסר המלוכה:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו הוא לאות, כי היה הרי"ש ראוי להדגש, ונקמץ הסמ"ך בקמ"ץ גדול לחסרון הדגש:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

במשמר בית שר הטבחים — מקום שיהיו שם נשמרים, בעבור שלא יברחו:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויפקד שר הטבחים — והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים, פקד את יוסף; והטעם, זכר דבריו והביאו אל ביתו ושמהו בבור, והוא המשמר. וזאת דעת המדקדק הגדול. ולפי דעתי, שבית הסוהר היה בבית שר הטבחים, ושם היה יוסף; והעד, מקום אשר יוסף אסור שם. וציווה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם, כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה, כי שרים היו:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחלמו — כטעם "איש כפתרון חלומו", כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד, ומה שאירע לו:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

זועפים — מתרעשים, כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א, טו).

ויבא אליהם — יתכן שבלילה היה לן בבור:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם הלא לאלהים פתרונים — כי פתרון החלומות לשם הוא, כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה; ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק. ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות, אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי. ו"כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה, ב) – דברי יחיד הם:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עלתה נצה — כמו "הנצו הרמונים" (שיר השירים ז, יג).

הבשילו אשכלותיה — הפך הבוסר. וכמוהו "כי בשל קציר" (יואל ד, יג), ואם הם שני בניינים:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואשׂחט אותם — כמו "שׂוחטי הילדים" (ישעיהו נז, ה), ולא כאשר פירש הגאון:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

פתרונו — פירושו. ולא מצאנו מלת "פתרון" כי אם עם החלום.

יש שואלים: מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים, ולא חדשים או שנים?

ויתכן יום הלדת את פרעה, כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם, ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות. או יתכן שהגבירה היתה הרה; והראשון קרוב אלי:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

'ישא פרעה את ראשך — ירים. הנכון שהוא בדרך מספר; והעד, "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (ברקאשית מ, כ). ובפרשת כי תשא אפרש זה.

כנך — משמרתך הראשונה ומכונתך ומתכונתך. ויתכן להיותו מן גזירת "כן". וכמוהו "ועמד על כנו" (דניאל יא, כא):

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מארץ העברים — אפרשנו בפסוק "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא, ב):

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואחר כל חלום במקרא, מלת הנה טעמה "כאילו".

סלי חורי — אמר הגאון שהוא לחם לבן, כמו "חורי יהודה" (ירמיהו כז, כ):

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

בעוד — בטרם עוד, וטעמו: לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה.

ישא פרעה את ראשך מעליך — ישאנו ממקומו, וטעמו: יסירנו, או: ירימנו על עץ׃

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

הֻלדת — שם הפועל מהבניין שלא נזכר שם פועלו:

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

על משקהו — שם; כי "אשר היית משקהו" (בראשית מ, יג), פועל:

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא זכר שר המשקים — לא הזכירו בפה אל פרעה. וכן: "ומשא ה' לא תזכרו עוד" (ירמיהו כג, לו); "זכר את ושתי" (אסתר ב, א).

וישכחהו — בלב:

חסלת פרשת וישב