קטגוריה:יונה א טו
וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַ/יְטִלֻ֖/הוּ אֶל־הַ/יָּ֑ם וַ/יַּעֲמֹ֥ד הַ/יָּ֖ם מִ/זַּעְפּֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רד"ק (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
ויעמוד – שתק ונח מקצף הרעשת גליו:
מצודת ציון
ויעמוד – עניין שתיקה, כמו: "עמדו לא ענו עוד" (איוב לב, טז):
מזעפו – עניין קצף, כמו: "זעף ה' אשא" (מיכה ז, ט). ועל הרעשת הגלים יאמר, שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף:מלבי"ם (כל הפרק)
"וישאו את יונה ויטילהו אל הים", פי' חז"ל שהטילו תחלה קצת גופו ושתק הים וכשהעלוהו חזר הסער, וזה רמז במ"ש "וישאו ויטלוהו", שלא הטילוהו תיכף רק נשאו אותו תחלה בידם ועשו בו נסיונות רבות וראו שע"י הטלתו עמד הים מזעפו, בענין שלא הטילוהו לים בלא הבחנה, שהיה להם הבחנות רבות, אם מאיכות הסער שהיה רק על האניה זאת, ואם מריבוי הגורלות שכולם נפלו על יונה, ואם מהודאת עצמו, ואם מן הנסיון האחרון שכל עת שטבלו אותו בים עמד מזעפו:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא