מ"ג יונה א טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יונה


<< · מ"ג יונה א · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּנְסִיבוּ יַת יוֹנָה וּרְמוֹהִי לְיַמָא, וְנַח יַמָא מִנַחְשׁוֹלֵיהּ:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישאו. מזעפו – דרך משל, כמו "זועפים" (בראשית מ, ו):

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישאו – מבואר הוא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישאו את יונה ויטילהו אל הים", פי' חז"ל שהטילו תחלה קצת גופו ושתק הים וכשהעלוהו חזר הסער, וזה רמז במ"ש "וישאו ויטלוהו", שלא הטילוהו תיכף רק נשאו אותו תחלה בידם ועשו בו נסיונות רבות וראו שע"י הטלתו עמד הים מזעפו, בענין שלא הטילוהו לים בלא הבחנה, שהיה להם הבחנות רבות, אם מאיכות הסער שהיה רק על האניה זאת, ואם מריבוי הגורלות שכולם נפלו על יונה, ואם מהודאת עצמו, ואם מן הנסיון האחרון שכל עת שטבלו אותו בים עמד מזעפו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

ויעמוד – שתק ונח מקצף הרעשת גליו:

מצודת ציון

ויעמוד – עניין שתיקה, כמו: "עמדו לא ענו עוד" (איוב לב, טז):

מזעפו – עניין קצף, כמו: "זעף ה' אשא" (מיכה ז, ט). ועל הרעשת הגלים יאמר, שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף:

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישאו את יונה – זוהר חיי שרה:

<< · מ"ג יונה · א · טו · >>