קטגוריה:בראשית מ א
נוסח המקרא
ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
וַ/יְהִ֗י אַחַר֙ הַ/דְּבָרִ֣ים הָ/אֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְ/הָ/אֹפֶ֑ה לַ/אֲדֹנֵי/הֶ֖ם לְ/מֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין סְרַחוּ שָׁקְיָא דְּמַלְכָּא דְּמִצְרַיִם וְנַחְתּוֹמָא לְרִבּוֹנְהוֹן לְמַלְכָּא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וְאִתְחַוָוא לְמֵימַר סָרְחוּ רַב מְזוּגַיָא דְמַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְרַב נַחֲתּוֹמַיָא וְאִתְיַעֲטוּ לְמִירְמֵי סַמָא דְמוֹתָא בְּמֵיכְלֵיהּ וּבְמַשְׁקַיֵיהּ לְמִיקְטַל לְרִיבּוֹנְהוֹם לְמַלְכָּא דְמִצְרָיִם: |
רש"י
"חטאו" - זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו
"והאופה" - את פת המלך ואין ל' אפייה אלא בפת ובלע"ז פיסטו"ר
[ב] זה נמצא זבוב וכו'. דאם לא כן למה תלה שר האופים (פסוק כב) ולא תלה שר המשקים, אלא זה נמצא זבוב בכוס שלו, והוא אונס, כדרך הזבוב בעת שהיא פורחת ליפול בכוס, ושמא בעת שנתן אותו ליד פרעה נפל בו הזבוב, אבל הצרור בודאי היה שם בקמח או בכלי מתחלה, ופשע שלא דקדק אחר זה:
[ג] בפיולי פוטרין. פירוש 'פיילי' הוא כוס, בלשון רז"ל במסכת סוטה (דף טו:) 'מביא פיילי של חרס'. ו'פוטרין' גם כן כוס בלשון רומי, כך פירש הערוך. ופירוש אחר מצאתי - כוס של בשמים ששותין אחר המרחץ, וכן פרש"י בפירוש רבות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חָטְאוּ – זֶה נִמְצָא זְבוּב בְּפַיְילֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִמְצָא צְרוֹר בִּגְלוּסְקִין שֶׁלּוֹ (ב"ר פח,ב).
וְהָאֹפֶה – אֶת פַּת הַמֶּלֶךְ, וְאֵין לְשׁוֹן אֲפִיָּה אֶלָּא בְּפַת; וּבְלַעַז פישטו"ר [pestor = אופה (המייצר פת)].
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
חטאו משקה מלך מצרים והאופה. אין הכתוב מבאר חטאם, אבל רז"ל דרשו כי חטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בגלוסקא שנתן לפני המלך, ולפיכך כעס על שניהם, הצרור בגלוסקא פשיעת האופה ועל כן נתלה, אבל הזבוב בכוס לא היה פשיעת המשקה, שאחרי שמזג הכוס בשעה שפשט ידו למלך נפל הזבוב לתוכו לפיכך נצול.
לאדניהם למלך מצרים. היה ראוי לומר לאדניהם לפרעה מלך מצרים, ושיאמר אחרי כן סתם ויקצוף, על שני סריסיו. אבל יתכן לפרש כי בתחלת זכרונו עתה יגיד הכתוב מראשית אחרית מה שעתיד שתפרד מלכותו ממנו בסבת ישראל, ומפני זה הזכיר הכתוב המלכות בפני עצמו והשם בפני עצמו. וכן תמצא בענין אחריתו על הים שינהג הכתוב המנהג הזה, הוא שכתוב (שמות יד) ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה, והיה ראוי לומר ויוגד לפרעה מלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבבו, אבל הזכיר המלכות בפני עצמו והשם בפני עצמו ללמד על אחריתו, כי קרוב יום אידו שעתיד הקב"ה להעביר מלכותו ממנו ולא ישאר לו כי אם השם לבדו, אבל בענין חוזק לבו הזכיר ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, הזכיר מלכותו ושמו ביחד להורות כי אע"פ שפרעה הוא מלך מצרים הנה הקב"ה המלך הגדול עליו והוא המחזק את לבו, ולבו בידו פלגי מים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – כג) למה פעמים אומר משקה ואופה ופעמים אומר שר המשקים ושר האופים, למה כפל לאדוניהם למלך מצרים, וכפל על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים. מ"ש איש חלומו איש כפתרון חלומו המשקה והאופה הוא לשון מסורס ובלתי מדויק. איך הכיר יוסף מן חלומותיהם ששר המשקים יושב על כנו ושר האופים יתלה. מ"ש כי אם זכרתני אתך מלת כי אם בלתי מדויק, וכפל זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה:
(א) "חטאו משקה מלך מצרים והאפה". הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול יען שהיה משקה המלך, שמצד זה גם חטא קטן לגדול יחשב, וז"ש שהמשקה חטא מצד שהוא משקה מלך מצרים, כי אצל אחר לא יחשב זה לחטא כלל, והאופה חטא מצד עצמו שהוא חטא גם אצל אופה אחר. אולם כשנדקדק בפ' זאת לפעמים יקראם בשם משקה ואופה, ולפעמים יקראם בשם שר המשקים ושר האופים, ומזה מבואר כפי שכבר העירו המפ' שהיה בחצר מלכותו של פרעה, כמו שהוא גם היום בחצרות המלכים, שהמלך ימנה שרים גדולים מרואי פניו, שר אחד יקרא שר המשקים שהוא יתן הכוס על כף פרעה לכבוד ולתפארת, ושר אחד יקרא בשם הכבוד שר האופים שהוא יביא על שלחן המלך מכל מאכל פרעה מעשה אופה, אולם השרים האלה שהם שרים גדולים ונכבדים לא יעסקו בעצמם לעשות היין ולאפות הפת, רק הם יש להם עבדים אומנים במלאכות אלה והם נאמנים לאדוניהם שנכון לבם בטוח שלא יחטאו באומנותם, כי כל חטא ופשע שימצא בפת בג המלך וביין משתיו לא יעניש המלך את החוטא לבד רק את השר המופקד על זה מן המלך, שהוא קבל עליו אחריות של האומנים שהפקיד במקומו לעבוד עבודתו, עפ"ז ספר כי חטאו המשקה והאופה, שהם האומנים שמנו אותם השרים, ובאר ג"כ כי חטא המשקה היה קטן מחטא האופה ולא יחשב חטא רק מצד שהוא משקה מלך מצרים כנ"ל ובאר שחטא המשקה והאופה שהם האומנים היו לאדניהם, המשקה חטא לשר המשקים אדוניו והאופה לשר האופים, ועקר החטא היה "למלך מצרים", ועז"א במדרש רבנן אמרי שר המשקים זבוב נמצא וכו' לאדוניהם בתשמיש אדוניהם, ר"ל המשרתים הקטנים חטאו בתשמישם ואומנתם לאדוניהם, ר"ל לשר המשקים ושר האופים:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ולי נראה לישב זה, ע"ד שמצינו בב"ר (פח.ב) פליגי רבנן ורבי אביתר רבנן אמרי זה נמצא זבוב בכוס שלו וזה נמצא צרור בגלוסקא שלו, ור' אביתר אומר בקשו להזדווג לבתו של מלך כו', ורש"י הסכים לדברי רבנן, ונראה שראיתו ממה שנאמר משקה ואופה ולא הזכיר לשון שר, להורות שלא היה חטאם תלוי בשררתם, וחטא זה שבקשו להזדווג לבתו תלוי בלי ספק במה שהיו שרים ונכבדים, על כן בקשו לשלוח יד במלך ולהזדווג לבתו מצד שגבה לבם עד להשחית, לכך קראם סתם משקה ואופה בין בשעת זכירת החטא בין בזכירת החלום, וטעם אחד לשניהם להורות שחטאם היה על עסקי משקה ואפיה ולא היה חטא התלוי בשררתם, וכן בחלום קראם כן להורות שהחלום היה מעסקי משקה ואפיה�
ומטעם זה נאמר חטאו משקה מלך מצרים והאופה, וקשה לערבינהו ולתנינהו חטאו משקה והאופה למה הכניס מלך מצרים בין הדבקים, אלא ודאי להורות שכל אחד חטא בענין עצמו זה בזבוב וזה בצרור, וכפי הנראה שפשיעת הצרור גדול מפשיעת הזבוב כי זבוב אונסא וצרור פשיעותא, על כן נאמר משקה מלך מצרים כי אלו עשה זה לאדם אחר לא היה נקרא פושע, כי קרוב לאונס הדבר אך למלך הוא פשיעה כי בכבוד המלך צריך לדקדק ביותר, אבל חטא האופה היה גדול מנשוא אפילו אם היה עושה כן לאדם אחר שאינו מלך, לכך נאמר סתם והאופה ולא אמר אופה מלך מצרים, ופרעה קצף על שר המשקים הזכיר לשון שררה אצל הקצף, כי כמו שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה יותר ממה שמדקדק עם אדם אחר, כך שרים אלו מצד היותם שרים וקרובים למלך ביותר היה להם להזהר בכבוד המלך, ואילו היו הדיוטים לא יצא עליהם הקצף כ"כ וזה פירוש יקר.ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי אחר הדברים האלה חטאו. "מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני". ר' חמא בר חנינא אמר: לא היו ראויין אומות העולם להיות בהן דוויים וסחופים; ולמה יש בהם? שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להן: לא אומה של דוויים אתם? הדא הוא דכתיב: "וחרפת נבל אל תשימני". ר' שמואל בר נחמן אמר: לא היו ראויין אומות העולם שיהא בהן מעלה חטטים, ולמה יש בהן? שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להם: לא אומה של מצורעים אתם? על שם "וחרפת נבל אל תשימני". "מכל פשעי הצילני", זה יוסף. "ותקרא לאנשי ביתה" (בראשית לט, יד), נתנה אותו בפיהם של כולם. אמר הקב"ה: מוטב שיפנו אלו באלו ואל יפנו לצדיק זה, הדא הוא דכתיב: ויהי אחר הדברים האלה חטאו.
רבנן אמרי: שר המשקים נמצא זבוב בתוך פיילי פוטירין שלו, ושר האופים נמצא לו זבוב בתוך גלוסקין שלו, הדא הוא דכתיב: חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם, בתשמיש אדוניהם. ר' אביתר אמר: בקשו להזדווג לבתו של מלך; נאמר כאן: חטאו, ונאמר להלן: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים".בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ א.
חָטְאוּ מַשְׁקֵה ... וְהָאֹפֶה
"חָטְאוּ" - ככתוב: "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה" (שמות לד ז) - והחכמים מסבירים: "כפי האמור בגמרא, חטא – זוהי שגגה, עון – זה מזיד, פשע – אלו המרדים".
מַשְׁקֵה ... וְהָאֹפֶה
לא נאמר ששר המשקים ושר האופים חטאו ישירות. נאמר ש"מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם" חטאו.
ייתכן שניתן להבין שפועל בשרות שר האופים ופועל בשרות שר המשקים עשו שגיאה ביחד, ופרעה כעס על המנהלים שלהם.
לא נאמר מה קרה לאופה ולמשקה. ייתכן שהם נענשו קשות, אולם זה לא היה חשוב לספר לנו.
בכל אופן בהמשך נאמר: "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ, בְּלַיְלָה אֶחָד, אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית מ ה), ומדובר ב"מַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה" שאסורים בבית הסוהר, והם השרים של פרעה, לכן סביר שהשרים חטאו אישית, ולא רק הפועלים שלהם.
חָטְאוּ
החכמים הסבירו, וזה תרגיל חינוכי מעניין:
- שר המשקים חטא בגלל שהיה זבוב בכוס המלך. קשה לדעת מתי נפל הזבוב ליין, ואם שר המשקים היה יכול למנוע ברגע האחרון. הנזק היה קל, אולם אם השר לא השגיח היה יכול להיות רעל במשקה.
- שר האופים חטא בגלל שהיתה אבן קטנה בלחם. רשלנות שלא מצאו את האבן בניפוי ובלישה. הנזק לשיניים היה קשה.
קשה מאוד לקבל את התאוריה הזו של חטאים שונים ובזמן נפרד.
אנשי הארמון, כולל שר הטבחים, ידעו את חטאם של השרים, וסביר שגם יוסף ידע את חטאם. במידה וחטאו של אחד גדול מהשני, אז מה הפלא שעונשו גדול מעונשו של השני? ואז מה היא גדולתו של יוסף?
מכאן ניתן להסיק שחטאם היה זהה - הם חטאו ביחד באותה עבירה.
וההוכחה היא, שכאשר פרעה שמע שיוסף פתר את חלומותיהם, והחליט ששר המשקים יחזור לתפקידו, ושר האופים יומת הוא מיד הזמין את יוסף, כי הוא התרשם שיד אלוהים בדבר, הן חטאם היה זהה, ובכל זאת, בניגוד לכל הגיון, הוא פסק בצורה קיצונית והפוכה לאחד ולשני.
חטאו ביחד לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם
משונה מאוד שהם חטאו באותו זמן, ככתוב: "וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו" (ביאור:בראשית מ ב). פרעה קצף פעם אחת על שניהם ביחד, ועונש ראשוני שווה לשניהם - מאסר בבית פוטיפר. אולי יש לזה משמעות - "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג ג). כנראה, שבמסיבה ההיא, המלך היה רגיש, המשקה והאופה חטאו והרגיזו את פרעה ברשלנותם. שר המשקים אפילו מודה בחטאו באומרו לפרעה: "אֶת חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. פַּרְעֹה, קָצַף עַל עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים, אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים" (ביאור:בראשית מא י).
ייתכן שהם נעלמו למלך לזמן מה, ועזבו ללא בקשת רשות, לדוגמא: יוסף ביקש וחיכה לאישור כדי לצאת לקבור את אביו בכנען (ביאור:בראשית נ ה).
פרעה חשב שאחד היה המנהיג (האשם), והשני נספח נלוה.
המלך לא רצה לאבד שני שרים מעולים ולא חשש שהם יפגעו בו, הן הוא הזמין את שניהם לשרתו במשתה יום הולדתו "בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ), אבל המלך לא ידע איך לגלות מי הוא המנהיג החייב בעונש מוות על הזלזול בכבוד המלך.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מ א"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.