ויהי מקץ — לא פירש הכתוב תחילת זה החשבון. וכן: "ויהי מקץ ארבעים שנה" (שמואל ב טו, ז), וכן: "ובעוד ששים וחמש שנה" (ישעיהו ז, ח), וכן: "ויהי בשלשים שנה" (יחזקאל א, א). ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסוהר, או לשבת יוסף שם.
באחו — יש אומרים, עמק שבו צמחים. ויש אומרים שהוא שם צמח, [ו]הבי"ת נוסף כבי"ת "השביעני במרורים" (איכה ג, טו). ועל שני הפירושים, "כי הוא בין אחים יפריא" (הושע יג, טו) הוא אחיו בן אמו:
פרעה קצף על עבדיו — לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם, רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו "חירם" בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל "נגיד המאמינים". על כן מצאנו "פרעה" בימי אברהם, ובימי יוסף, ומת פרעה, וקם פרעה, וכן בימי ירמיהו. הלא תראה, הכתוב יפרש מה טעם "פרעה", כי הוא "מלך מצרים". והעד "חפרע" (ירמיהו מד, ל), שהוא שם העצם. וכן "פרעה נכה" (מלכים ב כג, כט), כי "נכה" שם העצם. ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה, כי לא לקחו מלך מצרים. ועד שני, שאמר שר המשקים: פרעה קצף, וכן אמר יוסף: "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא, טז); "הראה את פרעה" (בראשית מא, כח); "יעשה פרעה" (בראשית מא, לד); ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם.
אותי ואת שר האופים — אמר אותי פעם שנית, כי כן דרך הלשון; כמו: "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל):
בלעדי — מלה אחת מורכבת משתי מלות. והטעם שב אל "תשמע חלום לפתור אותו" (בראשית מא, טו), אמר יוסף: בלעדי פתרוני, יענה אלהים את שלום פרעה. ויש אומרים כי טעמו, בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום, אמר: בלעדי הוא הפותר, והוא אלהים שיענה את שלום המלך.
וטעם יענה — שימציא תמיד. וכן: "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קהלת ה, יט), וכן: "הארץ תענה" (הושע ב, כד), והוא קרוב ממשמעו:
ויצברו בר — הפקידים. ויש אומרים כי טעם בר, להיותו עם שבליו; והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת "לזרות או להבר" (ירמיהו ד, יא). והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמד שם דגן ז' שנים? יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:
ישק — דגשות השי"ן לחסרון נו"ן "נֶשֶק". והוא נגיד החיל. ויש אומרים שהוא מגזרת "נשיקה" בדרך רחוקה.
רק הכסא אגדל ממך — ידוע כי אגדל פועל עומד; וטעמו, לא תהיה לי גדוֹלה ממך, רק גדוּלת הכסא. ואין "כי מנעורי גדלני כאב" (איוב לא, יח) פועל יוצא, רק פירושו "גדל עמי". ודרך אגדל ממך במקרא – ידועה, כמו: "נובלת עלֶהָ" (ישעיהו א, ל); "ותאבדו דרך" (תהלים ב, יב):
המשנה — מגזרת "שנים", כי המלה כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו, ואחריו ה"שליש" כמו שלישי.
מרכבת — עץ, נתונה על ארבעה סוסים. ומרכבת שלמה לעדה[1].
אברך — כל אדם קורא: "לפניו אכרע ואשתחוה". וזו המלה מבנין הכבד הנוסף; "ויברך על ברכיו" (דברי הימים ב ו, יג) – מהקל, וכולם מגזרת "ברכים". ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי, כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א, כמו "אשכם ושלוח"[2]. ולפי דעתי שאל"ף "אשכם" – לשון המדבר:
