המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
'(י). 'פרעה קצף על עבדיו: כל פרעה בלשון מצרים מלך, וכן כל מלכי מצרים נקראים, ושל פלשתים אבימלך, אפילו בימי דוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך, ושל ירושלים מלכי צדק, ביהושע אדני צדק מלך שלם, ובימי דוד על דברתי אני מבטיח שתהיה מלכי צדק מלך ירושלים, ושל עמלק אגג, בימי משה וירום מאגג מלכו, ובימי שאול אגג מלך עמלק, אף כאן פרעה לשון מלכות, כי בשמו של מלך אין אומרין לפניו דוד קצף על עבדיו, אלא כך אומרין לפניו המלך קצף על עבדיו, וכן לפנינו אני פרעה , אני אהיה המלך לבדי, כדכתיב רק הכסא אגדל ממך, לכן נקרא יוסף אברך אב למלך, ובספר לקח טוב פירש כמותי:
פרעה קצף על עבדיו — לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם, רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו "חירם" בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל "נגיד המאמינים". על כן מצאנו "פרעה" בימי אברהם, ובימי יוסף, ומת פרעה, וקם פרעה, וכן בימי ירמיהו. הלא תראה, הכתוב יפרש מה טעם "פרעה", כי הוא "מלך מצרים". והעד "חפרע" (ירמיהו מד, ל), שהוא שם העצם. וכן "פרעה נכה" (מלכים ב כג, כט), כי "נכה" שם העצם. ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה, כי לא לקחו מלך מצרים. ועד שני, שאמר שר המשקים: פרעה קצף, וכן אמר יוסף: "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא, טז); "הראה את פרעה" (בראשית מא, כח); "יעשה פרעה" (בראשית מא, לד); ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם.
אותי ואת שר האופים — אמר אותי פעם שנית, כי כן דרך הלשון; כמו: "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל):
(י)" פרעה קצף על עבדיו." שאם היה קצף פרעה על עבדינו שהם המשקה והאופה היה זה נכון שהאופה היה חוטא יותר מן המשקה, אבל הלא פרעה קצף על עבדיו שהם השרים, ובזה הלא שר האופים לא חטא כלל, רק אני לבדי הייתי החוטא, "ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים," א"כ עקר נתינה למשמר היה אותי כי רק אני נתחייבתי להאסר במשמר לא שר האופים, אך ע"י ששם אותי במשמר וע"י הקצף שיצא מן המלך עלי נתנו גם אותו במשמר מתוך כעס המלך, ועז"א" אתי ואת שר האפים," ע"י שנתנו אותי ניתן גם הוא במקרה, ולפ"ז הייתי אני החייב במשפט והוא הזכאי, ומזה מבואר שלא פתר החלום לפי האומדנא והסברא, כי הסברא היה בהפך:
פרעה קצף וכו' כל מלך מצרים קרוי פרעה וכו' קשה מי הצריכו לכתוב בכאן כל מלך מצרים קרוי פרעה ועוד כמה פעמים קרוי בפרשיות לעיל פרעה ולא פי' שם דבר י"ל לפי שדרך המדבר לפני מלכים לדבר בלשון כבוד ולומ' לי אדו' המלך ואין דרך לקרא למלך בשמו ואיך אמר שר המשקים בכאן פרעה קצף לכך אמר רש"י אל תתמה מדבר זה שכל מלך מצרים קרוי פרעה דרך כבוד:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא י.
פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו
בבית שר הטבחים היה בית הסוהר לנכבדי המלך, ככתוב: "וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" (ביאור:בראשית לט כ), "בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר: מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם" (ביאור:בראשית מ ג).
לפי זה אנו לומדים שבזמן שיוסף הוצא מבית הסוהר "פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" היה עדין שר הטבחים, לפני שהוא נעשה "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (ביאור:בראשית מא נ), אחרת שר המשקים היה מציין 'שר הטבחים הקודם'.
