קטגוריה:בראשית מא נו
והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כׇּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הָ/רָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָ/אָ֑רֶץ וַ/יִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּ/הֶם֙ וַ/יִּשְׁבֹּ֣ר לְ/מִצְרַ֔יִם וַ/יֶּחֱזַ֥ק הָֽ/רָעָ֖ב בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְכַפְנָא הֲוָה עַל כָּל אַפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא וְזַבֵּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכַפְנָא הֲוַת עַל כָּל אַנְפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יַת כָּל אוֹצְרִין דִבְהוֹן עִיבּוּרָא וְזַבִּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"על כל פני הארץ" - מי הם פני הארץ אלו העשירים (ב"ר)
"את כל אשר בהם" - כתרגומו די בהון עיבורא
"וישבור למצרים" - שבר לשון מכר ולשון קנין הוא כאן משמש לשון מכר שברו לנו מעט אוכל לשון קנין ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו (ישעיהו נה) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלברשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
ויפתח יוסף את כל — האוצרות שהיו עמם.
וישבר למצרים — פירוש, נתן שבר למצרים. וטעמו קניין:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
והרעב היה על כל פני הארץ: אלו העשירים ונקראו פני הארץ שהכל פונין להם, ומכאן שלא התחיל הרעב אלא בעשירים, ואמר "את כל אשר בהם" פירוש את כל האוצרות אשר בהם בר, וכן אמר התרגום אוצריא די בהון עבורא:
וישבר למצרים: מכר להם:
ויחזק הרעב בארץ מצרים: שהיו אוכלים ולא היו שבעים כענין שכתוב (מלכים א יח, ב): "והרעב חזק בשומרון":מלבי"ם (כל הפרק)
(נו - נז) "והרעב היה" אח"כ נתפשט הרעב במצרים יותר עד שהיה "על כל פני הארץ," שלא נמצא תבואה אצל יחידים, אז "פתח יוסף את כל אשר בהם," היינו האוכל שנשמר בערים, כמ"ש אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, "וישבר" רק "למצרים", כי זה היה לצורך ערי מצרים, אבל אח"כ "ויחזק הרעב בארץ מצרים", כי גם האוכל הנשמר בערים נאכל, ומאז" וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף", התחילו לשבור מאוצר הגדול שאצר יוסף מן החומש ומשם מכר לקרובים ולרחוקים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נו.
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ
פְּנֵי
המילה "פְּנֵי" מתארת פנים של אדם:
- "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, וַיִּצְחָק" (בראשית יז יז)
- "לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ" (בראשית מד כו)
או החלק העליון של חפץ או מת שחשוף לראיה
- "לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית ז ד)
- "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא ד)
כאשר מדובר באזור, לרוב מופיעה המילה "פְּנֵי" לפני המילה "כָּל". אולם כאן נכתב "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" והמילה "פְּנֵי" היא מיותרת. ברור שהרעב היה "עַל כָּל ... הָאָרֶץ", ו"פְּנֵי הָאָרֶץ" לא מוסיף מידע.
- רש"י הסביר את התוספת, שמדובר בפני אנשים: "מי הם פני הארץ, אלו העשירים". כלומר לא רק העניים סבלו, גם העשירים סבלו רעב.1
- אפשרי שהכוונה שהרעב נראה על פני האנשים, בכל ארץ מצרים.2 כולם נעשו רזים וחלשים, מוכי רעב. יוסף רצה אותם חלשים כדי למנוע מלחמות והתקפות. האנשים מוכי הרעב התנהגו בנימוס ואמרו תודה על האוכל שהם קיבלו, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (בראשית מז כה).
- בהפיכת סדום נאמר: "וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר" (בראשית יט כח), ולא נראה שמדובר כאן בעשירי ארץ הככר, אלא בפני ארץ הככר כאזור. כלומר, גם כאן אין זה מחייב שהכוונה לעשירי מצרים, אלא שבכל מצרים, על כל פניה, היה רעב.
וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם
יוסף ממשיך בתוכניתו, פותח לרעבים את הממגורות "וַיִּשְׁבֹּר" להם.
- "וַיִּשְׁבֹּר" - מהמילה לשבור " וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת" (בראשית יט ט), "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ" (ביאור:משלי ג ח). כלומר יוסף שבר את החותמות של הממגורות, פתח את השערים והתחיל לחלק. אולם אפשר לשבור רק פעם אחת. אחר כך השער כבר לא סגור כי שברו אותו. בכל מקרה בפסוק עצמו נאמר שיוסף 'פתח' את השערים ולא שבר אותם.
- "וַיִּשְׁבֹּר" מהמילה "בָּר", לחלק בר, אוכל, ככתוב: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף"(בראשית מא נז). וכך חלוקת האוכל "לשבר" יכולה להמשך בכל תקופת הרעב.
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
אם היה מספיק בר במצרים, ויוסף חילק אוכל, אז למה "וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". בשאר המדינות הרעב גדל ונמשך, אבל למה נאמר "בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"?
יוסף לא רצה שלחלק מהאנשים יהיה יותר, והם ימכרו ביוקר לשכניהם. אז יתחילו שדידות של כסף או אוכל. יוסף רצה שכולם יהיו רעבים שווה, ואז החלוקה תהיה צודקת ולא תהינה שדידות. כל אחד, שגמר את המלאי שלו, בא ועמד בתור וקיבל כמות מוגבלת למשפחתו.
יוסף הקפיד להאכיל את העם בצמצום כדי לא להרגיל אותם לחיות בחינם על חשבון פרעה, לתמיד.
הערה 1: רש"י כאילו הוסיף את המילה "עַם הָאָרֶץ". במקרא "עַם הָאָרֶץ" הם נכבדי העם ככתוב: "וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר" (מלכים ב כה יט).
הערה 2: ניתן לכתוב: "אנשי הָאָרֶץ", ואז זה יכלול את כל האנשים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא נו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.