ביאור:משלי ג ח
משלי ג ח: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ."
תרגום מצודות: הלא הגדר לא יזיק, כי עוד יועיל, ותהיה רפאות לשרך (הוא הטבור) ושיקוי לעצמותיך (הוא המוח המשקה העצמות), כלומר: יחזיק אותך בקיום המצוות.
תרגום ויקיטקסט: - הזהירות ממעשים רעים תציל אותך ממחלות, תהיה רפואה (בריאות) לשריריך, ושיקוי (משקה מרענן) לעצמותיך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ח.
דקויות
[עריכה]שרך
[עריכה]מה פירוש המילה הייחודית שָׁרֶּךָ, ומדוע יש דגש חזק באות ר?
1. מילה דומה מופיעה ב(יחזקאל טז ד): "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ"; שם שרּ = חבל הטבור, שאותו כורתים בזמן הלידה (ע"פ אביתר כהן).
גם בשיר השירים, השרר נזכר בסמוך לבטן, (שיר השירים ז ג): "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", ושם פירשו שרר = טבור = השקע שנשאר בבטן אחרי שחותכים את חבל הטבור (רש"י במשלי).
- אולם, לפי זה לא ברורה ההקבלה בין שרך לבין עצמותיך.
2. צמד דומה של מילים מופיע ב(מיכה ג ב): "שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רעה[רָע], גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם, וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ, וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת". שם שאר = הבשר שמעל העצמות, וייתכן שגם בפסוקנו שרך = שארך = בשרך (ע"פ אביתר כהן).
- אולם, לפי זה לא ברור הדגש החזק במילה שָׁרֶּךָ.
3. הדגש מכפיל את האות ר, ומכאן שרך = שררך = שרירך = השרירים שלך. השרירים והעצמות הם שני המרכיבים העיקריים של גוף האדם - העצמות בונות את השלד והשרירים מניעים אותו.
הקבלות
[עריכה]סגולות הריפוי של החכמה נזכרו גם ב(משלי ד כב): "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא"*.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-08