ביאור:משלי ג ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ג ל: "אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה."

תרגום מצודות: אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך (התחיל לעשות עמך) רעה.

תרגום ויקיטקסט: אל תריב עם אף אדם בלי סיבה מוצדקת, אם הוא לא גמל לך רע (עשה לך רע באותה מידה).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ל.


דקויות[עריכה]

הפסוק אוסר לריב עם אדם חינם, ומסביר באיזה מקרה הריב הוא חינם - כאשר הצד השני לא גמלך רעה, כלומר מותר לריב רק עם אדם שגמל לנו רעה. למה בדיוק הכוונה?

1. מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו: "אל תריב עם אדם - להתלונן עליו, אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה "ואהבת לרעך כמוך"; ומי שהוא רשע - רשאי אתה לשונאו" (רש"י). "גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול, וכן" (יואל ד ד): "וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלָי" (מצודות).

2. מותר לריב רק עם אדם שניסה לפגוע בנו בתחום הרוחני, להחטיא אותנו: "אל תריב עם אדם, אף אם הזיקך ממון, אם לא גמלך רעה, והיינו שהחטיאך. שכל המחטיא חברו כאילו הורגו" (קיצור ספר חרדים, פרק י: מצות לא תעשה מדרבנן התלויים בדבור פה).

3. ולענ"ד, גמל מלשון גמול = מידה כנגד מידה; גמלך רעה = עשה לך רעה, באותה מידה שאתה רוצה לעשות לו עכשיו. לפי זה, הפסוק מלמד שהמריבה צריכה להיות מידתית - מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו, אבל עוצמת המריבה צריכה להיות פרופורציונלית לעוצמת הפגיעה, כך שיהיה אפשר להגדיר אותה כ"גמול".

הקבלות[עריכה]

שאול ודוד[עריכה]

הפסוקים 27-30 רומזים לעוולות שעשה שאול המלך לדוד, וייתכן שהם נכתבו בהשראת העוולות הללו (ע"פ אליהו שץ, פירוש אליהו על ספר משלי):

27. אל תמנע טוב מבעליו - אחרי שדוד הרג את גליית, שאול מנע מדוד את הדברים שהבטיח לו, כגון עושר גדול וחופש לבית אביו.

28. אל תאמר לרעך לך ושוב - שאול דחה את מועד החתונה של דוד עם בתו מרב, ובסוף מרב נישאה לאיש אחר.

29. אל תחרוש על רעך רעה - שאול זמם להרוג את דוד בלי ידיעתו, כשדוד ישב לבטח בביתו.

30. אל תריב עם אדם חינם - שאול המלך רב עם דוד ללא סיבה, (שמואל א יט ה): "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?!".

יאשיהו ופרעה[עריכה]

בימי יאשיהו מלך יהודה, עלה מלך מצרים להילחם במלך אשור. יאשיהו עלה להילחם איתו, אולם מלחמה זו היתה לחינם, (מלכים ב כג כט): "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ": "כי ההנהגה הכללית אינה סובלת לעשות רע לשום אדם שלא קדם באיזה רע הנמשך מצדו, ואם לא ייזהר מגרה עליו את הקטרוג וגורם רעה לעצמו, כמו שאירע ליאשיהו המלך שיצא להילחם על חינם עם פרעה נכה, וההנהגה הכללית גזרה שייהרג, כי האלקים יבקש את נרדף, אפילו צדיק רודף רשע, ואפילו יהודי רודף את הגוי כשהוא על חינם" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-30